מים ראשונים: המספר ארבע תופס מקום נכבד בליל הסדר: ארבע קושיות, ארבעה בנים, ארבע כוסות, ארבע אמהות (יש עוד?). אחרים שאינם מופיעים במפורש בהגדה, נרמזים דרך אלה שמופיעים בה: "מנין לארבע כוסות? … כנגד ארבע גאולות שנאמרו במצרים (לשונות של גאולה) … כנגד ארבע מלכויות … כנגד ארבע ישועות לעתיד לבוא …" (ירושלמי פסחים פרק עשירי, בראשית רבה פרשה פח ה). ארבע או ארבעה אחד לא מופיע בהגדה ועליו נבקש לדרוש, שהרי "כל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח". כולל הדרשה או הדרישה מדוע לא נזכר 'ארבעה' זה בהגדה.1
ארבע מי יודע:2 (מתוך הפיוט "אחד מי יודע").3
שיר השירים רבה ד יב "גן נעול אחותי כלה" – בזכות ארבעה דברים
רבי הונא בשם בר קפרא אמר: בזכות ארבעה דברים נגאלו ישראל ממצרים: שלא שינו את שמם, ולא שינו את לשונם, ולא אמרו לשון הרע, ולא נמצא בהן אחד פרוץ בערוה.4
לא שינו את שמם: ראובן ושמעון ירדו [למצרים], ראובן ושמעון עלו [ממצרים]. ולא היו קורים לראובן – רופוס ולשמעון – לולינינוס וליוסף – יוסטוס.5
ולא שנו לשונם, להלן כתיב: "ויבא הפליט ויגד לאברם העברי" (בראשית יד יג), וכאן כתיב: "אלהי העברים נקרא עלינו" (שמות ה ג), וכתיב: "כי פי המדבר אליכם" (בראשית מה יב) – בלשון הקודש.6
ולא אמרו לשון הרע, שנאמר: "דבר נא באזני העם וישאלו איש מאת רעהו" (שמות יא ב) – אַתְּ מוצא זה הדבר היה מופקד אצלם שנים עשר חודש, ולא נמצא בהן אחד שהלשין על חברו.7
ולא נמצא אחד מהן פרוץ בערוה, שנאמר: "ויצא בן אשה ישראלית והוא בן איש מצרי … ויקוב בן האשה הישראלית וכו' " (ויקרא כד י-יא), להודיע שבחן של ישראל, שלא נמצא בהם אלא זו ופירסמה הכתוב.8
שמות רבה (שנאן) א כח "וירא איש מצרי מכה איש עברי" – שלא גילו את הסוד
אמר רב הונא בשם בר קפרא: בשביל ד' דברים נגאלו ישראל ממצרים, שלא שינו את שמם ושלא שינו את לשונם ושלא גילו סודם ושלא הפקירו נשותיהן.9
במדבר רבה כ כב "וישב ישראל בשטים ויחל העם לזנות" – חזרה לארבעה הראשונים
שנו רבותינו: בזכות ד' דברים נגאלו ישראל ממצרים: שלא שינו את שמותן, שלא שינו את לשונם, ולא גילו מסטורין שלהם, שמשה אמר להם: "ושאלה אשה משכנתה כלי כסף וכלי זהב" והיה הדבר הזה מופקד אצלם י"ב חדש ולא גילה אחד מהם למצרים. ולא נפרצו בעריות, שכן כתיב "גן נעול אחותי כלה".10
אליהו רבה (איש שלום) פרשה כא – שמירה על לשון הקודש
נתקבצו וישבו, שהיו כולם אגודה אחת, כרתו ברית שיעשו גמילות חסדים זה עם זה, וישמרו בלבבם ברית אברהם יצחק ויעקב, שלא יניחו לשון בית יעקב אביהם וילמדו לשון מצרים, מפני דרכי עבודה זרה. כאיזה צד עבדו ישראל את אבינו שבשמים במצרים? שלא שינו את לשונם, והיו המצריים אומרים להם: למה אתם עובדים אותו? אם תעבדו אלהי מצרים, יקל עבודתו מכם. משיבין ישראל ואומרים להם: שמא עזב אברהם יצחק ויעקב את אלהינו שבשמים שיעזבו בניהן אחריהן?11
פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרק ו – שתי סיבות חדשות
והוצאתי אתכם, והצלתי אתכם, וגאלתי אתכם, ולקחתי אתכם, כנגד ד' זכיות שבידם: שלא שינו את לשונם, ולא חילפו את שמלותם, ולא גילו את סודם, דכתיב: "ושאלה אשה משכנתה" (שמות ג כב), ולא בטלו ברית מילה.12
שיר השירים רבה ב יט (סדרא תנינא) – "קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים" 13
רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן. ר' יהודה אומר: "קול דודי הנה זה בא" – זה משה. בשעה שבא ואמר לישראל: בחודש זה אתם נגאלין, אמרו לו: משה רבנו, היאך אנו נגאלין? והלא אמר הקב"ה לאברהם: "ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה" ועדיין אין בידינו אלא מאתים ועשר שנה! אמר להם: הואיל והוא חפץ בגאולתכם אינו מביט בחשבונותיכם, אלא "מדלג על ההרים". אין הרים וגבעות האמורין כאן אלא קצים ועיבורים. מדלג על החשבונות ועל הקצים ועיבורים ובחודש הזה אתם נגאלין, שנאמר: "החודש הזה לכם ראש חדשים".
ר' נחמיה אמר: "קול דודי הנה זה בא" – זה משה. בשעה שאמר לישראל: בחדש הזה אתם נגאלין, אמרו לו: משה רבנו, היאך אנו נגאלין? והלא אין בידינו מעשים טובים! אמר להם הואיל וחפץ בגאולתכם אינו מביט במעשיכם הרעים, ובמי הוא מביט בצדיקים שבכם ובמעשיהם כגון עמרם ובית דינו.
רבנן אמרי: קול דודי הנה זה בא – זה משה. בשעה שבא ואמר לישראל: בחדש הזה אתם נגאלין, אמרו לו: משה רבנו, היאך אנו נגאלין? וכל מצרים מטונפת מעבודת כוכבים שלנו! אמר להם: הואיל והוא חפץ בגאולתכם אינו מביט בעבודת כוכבים שלכם אלא מדלג על ההרים ואין הרים אלא עבודת כוכבים שנאמר: "על ראשי ההרים יזבחו ועל הגבעות יקטרו" (הושע ד'). ובחודש הזה אתם נגאלים שנאמר "החודש הזה לכם". 14
שיר השירים רבה פרשה ב סימן ו' – "כשושנה בין החוחים"
ר' אליעזר פתר קרייה [הפסוק] בגאולת מצרים. מה שושנה זו כשהיא נתונה בין החוחים קשה לבעלה להילקט, כך גאולתן של ישראל היתה קשה לפני הקב"ה. זהו שכתוב: "או הנסה א-להים לבא לקחת לו גוי מקרב גוי". ר' יהושע בשם ר' חנן אמר: גוי מקרב עם ועם מקרב גוי אין כתיב כאן, אלא גוי מקרב גוי. שהיו אלו ערלים ואלו ערלים, אלו מגדלין בלורית ואלו מגדלין בלורית, אלו לובשי כלאים ואלו לובשי כלאים. אם כן לא היתה מדת הדין נותנת שיגאלו ישראל לעולם! אמר ר' שמואל בר נחמן: אילולי שאסר הקב"ה עצמו בשבועה לא היו ישראל נגאלין לעולם. זהו שכתוב: "לכן אמור לבני ישראל אני ה' והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים" ואין לכן אלא שבועה … א"ר יודן: מ"לבא לקחת גוי" עד "ובמוראים גדולים" שבעים ושתים אותיות … א"ר אבין: בשמו גאלם, ששמו של הקב"ה שבעים ושתים אותיות.15
שמות רבה טז ב – "משכו וקחו"
וכן אתה מוצא לישראל כשהיו במצרים היו עובדין עבודת כוכבים ולא היו עוזבין אותה, שנאמר: "איש את שקוצי עיניהם לא השליכו" (יחזקאל כ ח). אמר לו הקב"ה למשה: כל זמן שישראל עובדין לאלהי מצרים, לא יגאלו. לך ואמור להן שיניחו מעשיהן הרעים ולכפור בעבודת כוכבים. זהו שכתוב: "משכו וקחו לכם" – כלומר, משכו ידיכם מעבודת כוכבים וקחו לכם צאן ושחטו אלהיהם של מצרים ועשו הפסח. שבכך הקב"ה פוסח עליכם.16
חג שמח וכשר
מחלקי המים
(רובם ככולם מים לא שלנו ואין לאפות בהם מצה)
מים אחרונים 1: אחרי כל דברינו, נראה שהמדרש הקדום מכולם, מכילתא דרבי ישמעאל בא – מס' דפסחא פרשה ה, אומר בעצם את הכל בפשטות ובמחתא אחת. ראה שם הקטע המתחיל במילים: "רבי אליעזר הקפר ברבי אומר: וכי לא היה בידם של ישראל ארבע מצות שאין כל העולם כדאי בהם שלא נחשדו על העריות. ולא על לשון הרע ולא שנו את שמם. ולא שנו את לשונם? … (אלא) לפי שהיו ישראל שטופין בעבודה זרה במצרים ועבודה זרה שקולה כנגד כל המצות …". ראה שם. ועל העבודה הזרה בה היו ישראל שטופים במצרים, ראה דברינו משכו וקחו לכם וכן המכה האחת עשרה, בפרשת בא.
מים אחרונים 2: במחשבה שנייה, יש זכר לארבעה הזכויות הנ"ל בהגדה. למשל, בדרשה: "וַיְהִי שָׁם לְגוֹי – מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מְצֻיָּנִים שָׁם", כפי שפירשו רבים מפרשני ההגדה וקישרו לנושא שלנו. ואולי גם הקטע: "וָרָב – כְּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר: רְבָבָה כְּצֶמַח הַשָּׂדֶה נְתַתִּיךְ" שנקשר לנושא שמירת הצניעות. אך דא עקא, שלא הובאו הדרשות בצורה מפורשת ולא הושמו ארבעת הדברים שבזכותם נגאלו ישראל, אחר כבוד ובריש גלי, לצד ארבעה הבנים, הכוסות, הקושיות ואפילו האמהות בפיוט אחד מי יודע.