מים ראשונים: התלמוד הבבלי הוא מקור מרכזי למדרשי אגדה השזורים לצד דרשות ההלכה שהם העיקר. בדף זה, רכזנו את האגדתות המרכזיות שבמסכת יבמות, לכבוד לומדי ומתמידי הדף היומי. הבחירה באגדתות היא 'מים שלנו' ואין היא מתיימרת לכסות את המסכת כולה או לקבוע מה עיקר ומה פחות.1
דף יג עמוד א – מחלוקת בית שמאי ובית הלל
משנה (פרק א משנה ד): בית שמאי מתירין הצרות לאחים, ובית הלל אוסרים. חלצו – בית שמאי פוסלין מן הכהונה, ובית הלל מכשירין; נתייבמו – בית שמאי מכשירין, ובית הלל פוסלין. אף על פי שאלו אוסרים ואלו מתירין, אלו פוסלין ואלו מכשירין, לא נמנעו בית שמאי מלישא נשים מבית הלל, ולא בית הלל מבית שמאי. כל הטהרות והטמאות שהיו אלו מטהרים ואלו מטמאין, לא נמנעו עושין טהרות אלו על גבי אלו.2
דף טז עמוד א – הדיון על צרת הבת לפני ר' דוסא בן הרכינס
בימי רבי דוסא בן הרכינס התירו צרת הבת לאחין,3 והיה הדבר קשה לחכמים, מפני שחכם גדול היה, ועיניו קמו מלבוא לבית המדרש. אמרו מי ילך ויודיעו?4 אמר להן רבי יהושע: אני אלך. ואחריו מי? רבי אלעזר בן עזריה. ואחריו מי? ר' עקיבא. הלכו ועמדו על פתח ביתו. נכנסה שפחתו, אמרה לו: רבי, חכמי ישראל באין אצלך, אמר לה: יכנסו, ונכנסו. תפסו לרבי יהושע והושיבהו על מטה של זהב. א"ל: רבי, אמור לתלמידך אחר וישב, אמר לו: מי הוא? רבי אלעזר בן עזריה. אמר: ויש לו בן לעזריה חבירנו? קרא עליו המקרא הזה: "נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם",5 תפסו והושיבו על מטה של זהב. א"ל: רבי, אמור לתלמידך אחר וישב, א"ל: ומי הוא? עקיבא בן יוסף. א"ל: אתה הוא עקיבא בן יוסף, ששמך הולך מסוף העולם ועד סופו? שב, בני, שב, כמותך ירבו בישראל.6
התחילו מסבבים אותו בהלכות, עד שהגיעו לצרת הבת. אמרו ליה: צרת הבת, מהו? אמר להן: מחלוקת בית שמאי ובית הלל. הלכה כדברי מי? אמר להן: הלכה כבית הלל. אמרו ליה, והלא משמך אמרו: הלכה כבית שמאי! אמר להם: דוסא שמעתם, או בן הרכינס שמעתם? אמרו ליה: חיי רבי, סתם שמענו. אמר להם: אח קטן יש לי, בכור שטן הוא,7 ויונתן שמו, והוא מתלמידי שמאי, והיזהרו שלא יקפח אתכם בהלכות, לפי שיש עמו שלוש מאות תשובות בצרת הבת שהיא מותרת, אבל מעיד אני עלי שמים וארץ, שעל מדוכה זו ישב חגי הנביא, ואמר שלושה דברים: צרת הבת אסורה, עמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית, ומקבלים גרים מן הקרדויין ומן התרמודים.8
תנא: כשנכנסו, נכנסו בפתח אחד, כשיצאו, יצאו בשלושה פתחים. פגע בו9 ברבי עקיבא, אקשי ליה ואוקמיה.10 אמר לו: אתה הוא עקיבא, ששמך הולך מסוף העולם ועד סופו? אשריך שזכית לשם, ועדיין לא הגעת לרועי בקר! אמר לו רבי עקיבא: ואפילו לרועי צאן!11
דף מז עמוד א – קבלת גרים
תנו רבנן: גר שבא להתגייר בזמן הזה, אומרים לו: מה ראית שבאת להתגייר? אי אתה יודע שישראל בזמן הזה דוויים, דחופים, סחופים ומטורפין, ויסורין באין עליהם? אם אומר: יודע אני ואיני כדאי, מקבלין אותו מיד. ומודיעין אותו מקצת מצות קלות ומקצת מצות חמורות, ומודיעין אותו עון לקט שכחה ופאה ומעשר עני. ומודיעין אותו ענשן של מצות, אומרים לו: הוי יודע, שעד שלא באת למדה זו, אכלת חלב אי אתה ענוש כרת, חיללת שבת אי אתה ענוש סקילה, ועכשיו, אכלת חלב ענוש כרת, חללת שבת ענוש סקילה. וכשם שמודיעין אותו ענשן של מצות, כך מודיעין אותו מתן שכרן, אומרים לו: הוי יודע, שהעולם הבא אינו עשוי אלא לצדיקים, וישראל בזמן הזה – אינם יכולים לקבל לֹא רוֹב טוֹבָה וְלֹא רוֹב פּוּרְעָנוּת. וְאֵין מַרְבִּין עָלָיו, וְאֵין מְדַקְדְּקִין עָלָיו.12
דף מט עמוד ב – מנשה הורג את הנביא ישעיהו
תני, שמעון בן עזאי אומר: מצאתי מגילת יוחסין בירושלים, וכתוב בה … מנשה הרג את ישעיה. אמר רבא: מידן דייניה וקטליה.13 אמר ליה, משה רבך אמר: "כי לא יראני האדם וחי", ואת אמרת: "ואראה את ה' יושב על כסא רם ונשא"! משה רבך אמר: "מי כה' אלהינו בכל קראנו אליו", ואת אמרת: "דרשו ה' בהמצאו"! משה רבך אמר: "את מספר ימיך אמלא", ואת אמרת: "והוספתי על ימיך חמש עשרה שנה"! אמר ישעיה: יודע אני שלא יקבל מה שאומר לו, ואם אומר לו אעשה אותו מזיד. אמר שם (המפורש) ונבלע בארון. הביאו את הארון ונסרוהו, כשהגיע אל פיו נחה נפשו, משום דאמר: "ובתוך עם טמא שפתים אנכי יושב".14
דף סג עמוד א – עזר כנגדו
א"ר אלעזר: כל אדם שאין לו אשה אינו אדם, שנאמר: "זכר ונקבה בראם ויקרא את שמם אדם" (בראשית ה ב). … ואמר רבי אלעזר, מאי דכתיב: "אעשה לו עזר כנגדו" (בראשית ב יח)? זכה – עוזרתו, לא זכה – כנגדו. ואיכא דאמרי, ר' אלעזר רמי: כתיב כנגדו וקרינן כניגדו! זכה – כנגדו, לא זכה – מְנַגְּדָתוֹ.15 אשכחיה רבי יוסי לאליהו, א"ל: כתיב אעשה לו עזר, במה אשה עוזרתו לאדם? א"ל: אדם מביא חיטין, חיטין כוסס? פשתן, פשתן לובש?16 לא נמצאת מאירה עיניו ומעמידתו על רגליו?17
דף סד עמוד ב – חכמים מאריכים בדרשות
דר' אבא בר זבדא איעקר מפרקיה דרב הונא. רב גידל איעקר מפרקיה דרב הונא. רבי חלבו איעקר מפרקיה דרב הונא. רב ששת איעקר מפרקיה דרב הונא … אמר רב אחא בר יעקב: שיתין סבי הוינא, וכולהו איעקור מפרקיה דרב הונא, לבר מאנא, דקיימי בנפשאי "החכמה תחיה בעליה" (קהלת ז יב).18
דף עב עמוד ב – ר' יוחנן מתוודע למדרש תורת כהנים
כי הא דיתיב רבי יוחנן וקדריש: נותר בזמנו – אינו נשרף אלא ביום, שלא בזמנו – נשרף בין ביום בין בלילה, ואיתיביה רבי אלעזר לרבי יוחנן: אין לי אלא נימול לשמיני שאין נימול אלא ביום, מנין לרבות לתשעה, לעשרה, לאחד עשר, לשנים עשר? ת"ל: וביום, ואפילו למאן דלא דריש וא"ו, וא"ו וה"י דריש; אישתיק.19 בתר דנפק, א"ל רבי יוחנן לריש לקיש: ראיתי לבן פדת שיושב ודורש כמשה מפי הגבורה, אמר לו ריש לקיש: דידיה היא? מתניתא היא. היכא תנא ליה? בתורת כהנים. נפק תנייה בתלתא יומי, וסברה בתלתא ירחי.20
דף עו עמוד ב – סוגיית עמוני ולא עמונית, מואבי ולא מואבית
משנה: עמוני ומואבי אסורים ואיסורן איסור עולם, אבל נקבותיהם מותרות מיד …21
גמרא: … "וכראות שאול את דוד יוצא לקראת הפלשתי אמר אל אבנר שר הצבא בן מי זה הנער אבנר ויאמר אבנר חי נפשך המלך אם ידעתי" (שמואל א יז נה) …22 א"ל דואג האדומי: עד שאתה משאיל עליו אם הגון הוא למלכות אם לאו, שאל עליו אם ראוי לבוא בקהל אם לאו. מאי טעמא? דקאתי מרות המואביה. א"ל אבנר: תנינא: עמוני – ולא עמונית, מואבי – ולא מואבית.23
אלא מעתה, ממזר – ולא ממזרת! ממזר כתיב, מום זר.24 מצרי ולא מצרית!25 שאני הכא דמפרש טעמא דקרא: "על אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים", דרכו של איש לקדם, ולא דרכה של אשה לקדם. – היה להם לקדם אנשים לקראת אנשים, ונשים לקראת נשים!26 אישתיק27 מיד: ויאמר המלך שאל אתה בן מי זה העלם …28 אמר ליה: הלכה נתעלמה ממך, צא ושאל בבית המדרש. שאל, אמרו ליה: עמוני – ולא עמונית, מואבי – ולא מואבית.29
קשי להו דואג כל הני קושייתא, אישתיקו.30 בעי לאכרוזי עליה, מיד: "ועמשא בן איש ושמו יתרא הישראלי אשר בא אל אביגיל בת נחש" (שמואל ב יז), וכתיב: "יתר הישמעאלי" (דברי הימים א ב)! אמר רבא: מלמד, שחגר חרבו כישמעאל ואמר: כל מי שאינו שומע הלכה זו ידקר בחרב, כך מקובלני מבית דינו של שמואל הרמתי: עמוני – ולא עמונית, מואבי – ולא מואבית.31
ומי מהימן? והאמר רבי אבא אמר רב: כל תלמיד חכם שמורה הלכה ובא, אם קודם מעשה אמרה – שומעין לו, ואם לאו – אין שומעין לו!32 שאני הכא, דהא שמואל ובית דינו קיים. מכל מקום קשיא! 33…
דרש רבא, מאי דכתיב: "פתחת למוסרי" (תהלים קטז)? אמר דוד לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, שני מוסרות שהיו עלי פתחתם, רות המואביה ונעמה העמונית. דרש רבא, מאי דכתיב: "רבות עשית אתה ה' אלהי נפלאותיך ומחשבותיך אלינו" (תהלים מ) … לא נאמר אלא "אלינו", מלמד, שהיה רחבעם יושב בחיקו של דוד, אמר לו: עלי ועליך נאמרו שתי מקראות הללו.34
דף עח ע"ב – פרשת הגבעונים35
אמר רב חנא בר אדא: נתינים – דוד גזר עליהם, שנאמר: "ויקרא המלך לגבעונים ויאמר אליהם והגבעונים לא מבני ישראל המה וגו' ". מאי טעמא גזר עלייהו? דכתיב: "ויהי רעב בימי דוד שלש שנים שנה אחר שנה" …36 בדקו ולא מצאו … מיד: "ויבקש דוד את פני ה' " … ששאל באורים ותומים … "ויאמר ה' אל שאול ואל בית הדמים על אשר המית הגבעונים", אל שאול – שלא נספד כהלכה, ואל בית הדמים – על אשר המית הגבעונים. …37 ויקרא המלך לגבעונים ויאמר אליהם: … "מה אעשה לכם ובמה אכפר וברכו את נחלת ה' " …38
"ויקח המלך את שני בני רצפה בת איה אשר ילדה לשאול … ואת חמשת בני מיכל בת שאול אשר ילדה לעדריאל בן ברזילי המחולתי. ויתנם ביד הגבעונים ויוקיעום בהר לפני ה' " …39 והא כתיב: "לא יומתו אבות על בנים איש בחטאו יומתו" (דברים כד טז)! אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: מוטב שתעקר אות אחת מן התורה ואל יתחלל שם שמים בפרהסיא.40
"וַתִּקַּח רִצְפָּה בַת אַיָּה אֶת הַשַּׂק וַתַּטֵּהוּ לָהּ אֶל הַצּוּר מִתְּחִלַּת קָצִיר עַד נִתַּךְ מַיִם עֲלֵיהֶם מִן הַשָּׁמָיִם וְלֹא נָתְנָה עוֹף הַשָּׁמַיִם לָנוּחַ עֲלֵיהֶם יוֹמָם וְאֶת חַיַּת הַשָּׂדֶה לָיְלָה", והא כתיב: "לא תלין נבלתו על העץ" (דברים כא כג)! אמר ר' יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק: מוטב שתעקר אות אחת מן התורה ויתקדש שם שמים בפרהסיא.41
דף צב עמוד ב – המרגלית והחרס 1
א"ר ינאי: בחבורה נמנו וגמרו: אין קדושין תופסין ביבמה. אמר ליה רבי יוחנן: רבי, לא משנתנו היא זו? דתנן: האומר לאשה: הרי את מקודשת לי לאחר שאתגייר, לאחר שתתגיירי, לאחר שאשתחרר, לאחר שתשתחררי, לאחר שימות בעליך, לאחר שתמות אחותיך, או לאחר שיחלוץ ליך יבמיך – אינה מקודשת! אמר לו (ר' ינאי לר' יוחנן): אי לאו דדלאי לך חספא, מי משכחת מרגניתא תותיה.42
צד עמוד א – המרגלית והחרס 2
זה מדרש דרש רבי אלעזר בן מתיא וכו'. אמר רב יהודה אמר רב: הוה ליה לר' אלעזר למדרש ביה מרגניתא, ודרש ביה חספא. מאי מרגניתא? דתניא: ואשה גרושה מאישה – אפילו לא נתגרשה אלא מאישה פסולה לכהונה, והיינו ריח הגט דפוסל בכהונה.43
דף צו עמוד ב – ר' יוחנן כועס ומקפיד
… הלך ר' אלעזר אמר שמועה בבית המדרש, ולא אמרה משמו של ר' יוחנן.44 שמע רבי יוחנן והקפיד. נכנסו אליו רבי אמי ור' אסי (לפייסו), אמרו לו: לא כך היה המעשה בבית הכנסת של טבריא, בְּנֶגֶר45 שיש בראשו גלוסטרא שנחלקו בו רבי אלעזר ורבי יוסי,46 עד שקרעו ספר תורה בחמתם? קרעו סלקא דעתך (עולה על דעתך)? אלא אמור: שנקרע ספר תורה בחמתם. והיה שם רבי יוסי בן קיסמא, אמר: תמיה אני, אם לא יהיה בית הכנסת זה עבודת כוכבים! וכן היה.47
חזר (ר' יוחנן) והקפיד עוד יותר, אמר: חברותא נמי!48 נכנס אליו ר' יעקב בר אידי, א"ל: "כאשר צוה ה' את משה עבדו כן צוה משה את יהושע וכן עשה יהושע לא הסיר דבר מכל אשר צוה ה' את משה" (יהושע יא טו), וכי על כל דבר שאמר יהושע היה אומר להם כך אמר לי משה? אלא יהושע יושב ודורש סתם, והכל יודעין שתורתו של משה היא. אף ר' אלעזר תלמידך יושב ודורש סתם, והכל יודעין כי שלך היא. אמר להם: מפני מה אי אתם יודעין לפייס כבן אידי חברינו!
ורבי יוחנן מאי טעמא קפיד כולי האי? דאמר רב יהודה אמר רב: מאי דכתיב: "אָגוּרָה בְאָהָלְךָ עוֹלָמִים אֶחֱסֶה בְסֵתֶר כְּנָפֶיךָ סֶּלָה" (תהלים סא ה)? וכי אפשר לו לאדם לגור בשני עולמים? אלא אמר דוד לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, יהי רצון שיאמרו דבר שמועה מפי בעולם הזה; דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: כל תלמיד חכם שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה, שפתותיו דובבות בקבר.49
דף קה עמוד א – גורל צאצאי בית עלי
דאמר רב שמואל בר אמי אמר רבי יונתן: מנין לגזר דין שיש עמו שבועה שאינו מתקרע? שנאמר: "וְלָכֵן נִשְׁבַּעְתִּי לְבֵית עֵלִי אִם יִתְכַּפֵּר עֲוֹן בֵּית עֵלִי בְּזֶבַח וּבְמִנְחָה עַד עוֹלָם" (שמואל א ג יד). אמר רבה: בזבח ובמנחה אינו מתכפר, אבל מתכפר הוא בדברי תורה. אביי אמר: בזבח ובמנחה אינו מתכפר, אבל מתכפר בגמילות חסדים. רבה ואביי מדבית עלי קאתו, רבה דעסק בתורה חיה ארבעין שנין, אביי דעסק בתורה ובגמילות חסדים חיה שיתין שנין.50 תנו רבנן: משפחה אחת היתה בירושלים שהיו מתים כבן שמונה עשרה שנה, באו והודיעו את רבן יוחנן בן זכאי. אמר להם: שמא ממשפחת עלי אתם? שנאמר: "וכל מרבית ביתך ימותו אנשים", לכו ועסקו בתורה ותחיו. הלכו ועסקו בתורה וחיו, והיו קורין אותן משפחת יוחנן על שמו.51
דף קה עמוד ב – מי הוא שמפסיע על ראשי עם
דר' חייא ור' שמעון בר רבי הוו יתבי, פתח חד מינייהו ואמר: המתפלל צריך שיתן עיניו למטה, שנאמר: "והיו עיני ולבי שם כל הימים" (מלכים א ט ג), וחד אמר: עיניו למעלה, שנאמר: "נשא לבבנו אל כפים אל אל בשמים" (איכה ג מא). אדהכי אתא ר' ישמעאל בר' יוסי לגבייהו, אמר להו: במאי עסקיתו? אמרו ליה: בתפילה; אמר להו, כך אמר אבא: המתפלל צריך שיתן עיניו למטה ולבו למעלה, כדי שיתקיימו שני מקראות הללו. 52 אדהכי, אתא רבי למתיבתא, אינהו דהוו קלילי יתיבו בדוכתייהו, רבי ישמעאל ברבי יוסי אגב יוקריה הוה מפסע ואזיל.53 אמר ליה אַבְּדָן: מי הוא זה שמפסע על ראשי עם קדוש?54 אמר ליה: אני ישמעאל בר' יוסי שבאתי ללמוד תורה מרבי. אמר ליה: וכי אתה הגון ללמוד תורה מרבי? אמר ליה: וכי משה היה הגון ללמוד תורה מפי הגבורה?55 אמר ליה: וכי משה אתה? אמר ליה: וכי רבך אלהים הוא?56 אמר רב יוסף: שקליה רבי לְמִטַּרְפְּסֵיה, דקאמר ליה "רבך" ולא "רבי".57 אדהכי אתיא יבמה לקמיה דרבי, אמר ליה רבי לאבדן: פוק בדקה.58 לבתר דנפק, אמר ליה ר' ישמעאל, כך אמר אבא: איש כתוב בפרשה, אבל אשה – בין גדולה בין קטנה. אמר ליה: תא, לא צריכת, כבר הורה זקן.59 קמפסע אבדן ואתי.60 אמר ליה רבי ישמעאל בר' יוסי: מי שצריך לו עם קדוש יפסע על ראשי עם קדוש, מי שאין צריך לו עם קדוש היאך יפסע על ראשי עם קדוש?61 אמר ליה רבי לאבדן: קום בדוכתיך.62 תאנא: באותה שעה נצטרע אבדן, וטבעו שני בניו וּמֵאֲנוּ שתי כלותיו. אמר רב נחמן בר יצחק: בריך רחמנא דכספיה לאבדן בהאי עלמא.63
אמר ר' אמי, מדבריו של ברבי נלמוד: קטנה חולצת בפעוטות. רבא אמר: עד שתגיע לעונת נדרים. והלכתא: עד שתביא שתי שערות.64
דף קט עמוד ב – כל האומר אין לי אלא תורה
תוקע עצמו לדבר הלכה65 – דתניא, רבי יוסי אומר: כל האומר אין אלא תורה – אפילו תורה אין לו.66 מאי טעמא? אמר רב פפא, אמר קרא: "ולמדתם … ועשיתם"67 – כל שישנו בעשיה ישנו בלמידה, כל שאינו בעשיה אינו בלמידה.68 ואיבעית אימא, לעולם כדאמריתו מעיקרא: כל האומר אין לו אלא תורה – אין לו אלא תורה, לא צריכא, דקא מגמר לאחריני ואזלי ועבדי, מהו דתימא אית ליה אגרא לדידיה, קא משמע לן.69
דף קכא עמוד ב – בתו של נחוניא חופר שיחין ובורות
תנו רבנן: מעשה בבתו של נחוניא חופר שיחין שנפלה לבור הגדול, ובאו והודיעו לרבי חנינא בן דוסא, שעה ראשונה – אמר להם: שלום, שניה – אמר להם: שלום, שלישית – אמר להם: עלתה. אמר לה: בתי, מי העלך? אמרה לו: זכר של רחלים נזדמן לי וזקן מנהיגו. אמרו לו: נביא אתה? אמר להם: לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי, אלא דבר שהצדיק מתעסק בו, יכשל בו זרעו?70
שבת שלום
מחלקי המים
מים אחרונים: שזכה להשלים אגדתות התלמוד על עוד ועוד מסכתות.