מסכת שבת דף י עמוד ב
ואמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: הנותן מתנה לחבירו – צריך להודיעו, שנאמר: "לדעת כי אני ה' מקדשכם" (שמות לא יג).1 תניא נמי הכי: לדעת כי אני ה' מקדשכם. אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה, ואני מבקש ליתנה לישראל – לך והודיעם.2 מכאן אמר רבן שמעון בן גמליאל: הנותן פת לתינוק צריך להודיע לאמו.3
מסכת שבת דף קיט עמוד א
בעא מיניה רבי מרבי ישמעאל ברבי יוסי: עשירים שבארץ ישראל במה הן זוכין? אמר לו: בשביל שמעשׂרין, שנאמר: עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר – עַשֵּׂר בשביל שתתעשֵׁר.4 שבבבל במה הן זוכין? – אמר לו: בשביל שמכבדין את התורה. ושבשאר ארצות במה הן זוכין? אמר לו: בשביל שמכבדין את השבת. דאמר רבי חייא בר אבא: פעם אחת נתארחתי אצל בעל הבית בלודקיא, והביאו לפניו שולחן של זהב משוי ששה עשר בני אדם, ושש עשרה שלשלאות של כסף קבועות בו, וקערות וכוסות וקיתוניות וצלוחיות קבועות בו, ועליו כל מיני מאכל וכל מיני מגדים ובשמים, וכשמניחים אותו אומרים: "לה' הארץ ומלואה" (תהלים כד א), וכשמסלקין אותו אומרים: "השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם" (תהלים קטו טז).5 אמרתי לו: בני, במה זכית לכך? אמר לי: קצב הייתי, ומכל בהמה שהיתה נאה אמרתי: זו תהא לשבת. אמרתי לו: אשריך שזכית, וברוך המקום שזיכך לכך.6
אמר לו קיסר לרבי יהושע בן חנניא: מפני מה תבשיל של שבת ריחו נודף? – אמר לו: תבלין אחד יש לנו, ושבת שמו, שאנו מטילין לתוכו – וריחו נודף. אמר לו: תן לנו הימנו! – אמר לו: כל המשמר את השבת – מועיל לו, ושאינו משמר את השבת – אינו מועיל לו.7
…. "וכבדתו" – רב אמר: להקדים, ושמואל אמר: לאחר.8 … רב ששת היה מושיב את החכמים שבאו לשמוע את דבריו (דרשתו) בשבת, בקיץ – במקום בו מכה השמש, ובחורף – במקום צל שאין בו שמש. כדי שיקומו בזריזות לאחר גמר השיעור ולא ייבטלו מעונג שבת. ר' זירא היה מחזר אחר זוגות זוגות של חכמים שהיו משוחחים ביניהם בלימוד בשבת ואומר להם: בבקשה, אל תחללוהו.9
בראשית רבה פרשה יא
"ויברך אלהים את יום השביעי" – ר' ישמעאל אומר: בירכו במן וקידשו במן. בירכו במן, שכל ימות השבת היה יורד עומר אחד ובערב שבת שני עומרים. וקידשו במן, שלא היה יורד בשבת כל עיקר. ר' נתן אומר: בירכו במן וקידשו בברכה.10 ר' יצחק אמר: בירכו במן, קידשו במקושש וברכו בעטיפה.11 רב הונא אמר צריך להחליף.12 ר' חייא בשם ר' יוחנן אמר: צריך לערב.13 אבין בר חסדי אמר: צריך לשלשל.14 ר' ירמיה ור' זעירא היו הולכים ביחד והוגבהה טליתו של ר' ירמיה ושלשלה ר' זעירא.
ר' אלעזר אומר: בירכו בנר ובי היה המעשה: פעם אחת הדלקתי את הנר בלילי שבת ובאתי במוצאי שבת ומצאתיו דולק ולא חסר כלום.15 ברכו באור פניו של אדם, קדשו באור פניו של אדם. לא דומה אור פניו של אדם כל ימות השבת כשבת.16
ברכו במאורות … ברכו באורה17 … ברכו ביציאה18 … ברכו במטעמים …19
ולמה בירכו? ר' ברכיה ור' דוסתאי אומרים: שאין לו בן זוג: אחד בשבת שני בשבת, שלישי רביעי, חמישי ערב שבת. שבת אין לה בן זוג.20 ר' שמואל בר נחמן אמר: שאינו נדחה. יום טוב נדחה, יום הכיפורים נדחה, שבת אינה נידחת.21 תני ר' שמעון בן יוחי: אמרה שבת לפני הקב"ה: ריבון העולמים, לכולם יש בן זוג, ולי אין בן זוג, אתמהא! אמר לה הקב"ה: כנסת ישראל היא בן זוגך. וכיון שעמדו ישראל לפני הר סיני, אמר להם הקב"ה: זכרו הדבר שאמרתי לשבת: כנסת ישראל היא בן זוגך – "זכור את יום השבת לקדשו" (שמות כ ז).22
קהלת רבה פרשה א
אמר ר' ברכיה: כיון שראה אדם שבחו של שבת שהמביא קרבן מתכפר לו, התחיל משורר עליה להקב"ה שבח ומזמור, הדא הוא דכתיב: "מזמור שיר ליום השבת" (תהלים צב). א"ר לוי: אדם הראשון אמרו.23
מדרש תהלים (בובר) מזמור צב
"מזמור שיר ליום השבת" – אמר ר' יצחק: "ראו כי ה' נתן לכם השבת" (שמות טז כט).24 מהו "ראו"? אמר ר' יוסי: מרגניתא דיהיבת לכון, כל עיסקא דשבת כפול: לחם משנה שני העומר לאחד (שמות טז כב). קורבנה כפול, שנאמר: "וביום השבת שני כבשים" (במדבר כח ט). עונשה כפול, שנאמר: "מחלליה מות יומת" (שמות לא יד). שכרה כפול, שנאמר: "וקראת לשבת עונג לקדוש ה' מכובד" (ישעיה נח יג). אזהרותיה כפולות: זכור ושמור. מזמור כפול: "מזמור שיר ליום השבת".25
מסכת ברכות דף יב עמוד א
… ובשבת מוסיפין ברכה אחת למשמר היוצא.26 מאי ברכה אחת? אמר רבי חלבו: משמר היוצא אומר למשמר הנכנס: מי ששכן את שמו בבית הזה הוא ישכין ביניכם אהבה ואחוה ושלום וריעות.27
מכילתא דרבי ישמעאל יתרו – מסכתא דבחדש פרשה ז
"זכור ושמור" – זכור מלפניו ושמור מלאחריו, מכאן אמרו מוסיפין מחול על הקודש, משל לזאב שהוא טורד מלפניו ומלאחריו.28 אלעזר בן חנניה בן חזקיה בן חנניה בן גרון אומר: זכור את יום השבת לקדשו, תהא זוכרו מאחד בשבת, שאם יתמנה לך מנה יפה תהא מתקנו לשם שבת. רבי יצחק אומר: לא תהא מונה כדרך שאחרים מונין אלא תהא מונה לשם שבת.29
שבת בראשית שלום30
שתהיה לנו התחלה טובה
מחלקי המים
מים אחרונים: ראה מדרש בראשית רבתי על השמחה הגדולה של הבריאה ביום השבת, עד שבא האדם וקלקל: "כשראה אדם הראשון שבח וגדולה של שבת והיא הייתה תחילה וראש לכל השמחות, פתח פיו ואמר: מזמור שיר ליום השבת (תהלים צב א). אמר לו הקב"ה: לשבת אתה אומר שיר, ולי אין אתה אומר, שאני אלוה שבת?! עד שעמדה שבת על רגלה ונפלה לפני הקב"ה ואמרה: טוב להודות לה' (שם ב'). וכל סדרי בראשית השיבו ואמרו ולזמר לשמך עליון (שם)".