פרשות השבוע

אֶת קַשְׁתִּי נָתַתִּי בֶּעָנָן וְהָיְתָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵין הָאָרֶץ: (בראשית פרק ט פסוק יב).¹

כְּמַרְאֵה הַקֶּשֶׁת אֲשֶׁר יִהְיֶה בֶעָנָן בְּיוֹם הַגֶּשֶׁם כֵּן מַרְאֵה הַנֹּגַהּ סָבִיב הוּא מַרְאֵה דְּמוּת כְּבוֹד ה' …: (יחזקאל א כח).²

 

כתר יונתן בראשית פרק ט פסוק יג

את קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית בין מאמרי ובין הארץ.³

מסכת אבות פרק ה משנה ו

עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות ואלו הן: פי הארץ ופי הבאר ופי האתון והקשת והמן והמטה והשמיר והכתב והמכתב והלוחות … ויש אומרים: אף צבת בצבת עשויה.⁴

רמב"ן בראשית פרק ט פסוק יב

המשמע מן האות הזה שלא היה קשת בענן ממעשה בראשית, ועתה ברא ה' חדשה לעשות קשת בשמים ביום ענן … ואנחנו על כורחנו נאמין לדברי היונים שמלהט השמש באויר הלח יהיה הקשת בתולדה, כי בכלי מים לפני השמש יראה כמראה הקשת. וכאשר נסתכל עוד בלשון הכתוב נבין כן, כי אמר את קשתי "נתתי" בענן, ולא אמר "אני נותן" בענן, כאשר אמר זאת אות הברית אשר "אני נותן". ומלת קשתי מורה שהיתה לו הקשת תחילה. ולכן נפרש הכתוב, הקשת אשר נתתי בענן מיום הבריאה, תהיה מן היום הזה והלאה לאות ברית ביני וביניכם. שכל זמן שאראנה אזכיר כי ברית שלום ביני וביניכם.⁵

אבן עזרא בראשית פרק ט פסוקים יג, יד

את קשתי הנה נתתי עתה קשת בענן. ואין פירושו כאשר אמר הגאון כי בתחילה היתה:

ונראתה הקשת – אילו היינו מאמינים בדברי חכמי יון, שמלהט השמש תולד הקשת, יש לומר כי השם חיזק אור השמש אחר המבול, והיא דרך נכונה למבין … וטעם והיתה הקשת בענן. שהיא לעולם שם בסתר, והשם רואה אותה.⁶

שמות רבה (שנאן) פרשה ט סימן ט

"כי ידבר אליכם פרעה לאמר תנו לכם מופת" (שמות ז ט) … ר' יהודה בר שלום אומר: כהוגן הוא מדבר אליכם – תנו לכם מופת. וכן אתה מוצא בנח, אחר הנסים שעשה לו הקב"ה בתיבה והוציאו, אמר לו: "ולא יהיה עוד מבול לשחת הארץ" (בראשית ט יא), התחיל נח מבקש סימן עד שאמר לו הקב"ה: "את קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית" (שם). ומה נח הצדיק ביקש סימן – פרעה על אחת כמה וכמה!⁷

בראשית רבה לד ו

"צא מן התבה – … ולא קיבל עליו לצאת. אמר: אצא ואהא פרה ורבה למאירה? עד שנשבע לו הקב"ה שאינו מביא מבול לעולם עוד, שנאמר: "כי מי נח זאת לי אשר נשבעתי מעבור מי נח עוד וגו' " (ישעיה נד ט).⁸

רמב"ן בראשית פרק ט פסוק יב

ואמרו בטעם האות הזה, כי הקשת לא עשאו שיהיו רגליו למעלה שיראה כאלו מן השמים מורים בו, "וישלח חציו ויפיצם בארץ" (תהלים יח טו), אבל עשאו בהפך מזה להראות שלא יורו בו מן השמים.⁹ וכן דרך הנלחמים להפוך אותו בידם ככה כאשר יקראו לשלום למי שכנגדם. ועוד שאין לקשת יתר לכונן חצים עליו.¹⁰

מסכת ברכות דף נט עמוד א

אמר רבי אלכסנדרי אמר רבי יהושע בן לוי: לא נבראו רעמים אלא לפשוט עקמומית שבלב, שנאמר: "והאלהים עשה שיראו מלפניו" (קהלת ג יד). ואמר רבי אלכסנדרי אמר רבי יהושע בן לוי: הרואה את הקשת בענן צריך שיפול על פניו, שנאמר: "כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם, כן מראה הנגה סביב, הוא מראה דמות כבוד ה' ואראה ואפול על פני" (יחזקאל א כח). לייטי עלה במערבא, משום דמחזי כמאן דסגיד לקשתא.¹¹

אבל ברוכי ודאי מברך. מאי מברך? "ברוך זוכר הברית". במתניתא תנא: רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקא אומר: "נאמן בבריתו וקיים במאמרו". אמר רב פפא: הלכך נימרינהו לתרוייהו: ברוך זוכר הברית ונאמן בבריתו וקיים במאמרו.¹²

מסכת חגיגה דף טז עמוד א

"כל המסתכל בארבעה דברים רתוי לו שלא בא לעולם: מה למעלה ומה למטה, מה לפנים ומה לאחור"¹³ … "כל שלא חס על כבוד קונו רתוי לו שלא בא לעולם".¹⁴ מאי היא? רבי אבא אמר: זה המסתכל בקשת, רב יוסף אמר: זה העובר עבירה בסתר. מסתכל בקשת – דכתיב: "כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם כן מראה הנגה סביב הוא מראה דמות כבוד ה' " … דרש ר' יהודה ברבי נחמני, מתורגמיה (מתורגמו) דריש לקיש: כל המסתכל בשלשה דברים עיניו כהות: בקשת, ובנשיא ובכהנים. בקשת – דכתיב: "כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם הוא מראה דמות כבוד ה' ".¹⁵

מסכת חגיגה דף יד עמוד ב

… וכשנאמרו הדברים לפני רבי יהושע היה הוא ורבי יוסי הכהן מהלכים בדרך, אמרו: אף אנו נדרוש במעשה מרכבה. פתח רבי יהושע ודרש. ואותו היום תקופת תמוז היה, נתקשרו שמים בעבים ונראה כמין קשת בענן, והיו מלאכי השרת מתקבצין ובאין לשמוע, כבני אדם שמתקבצין ובאין לראות במזמוטי חתן וכלה.¹⁶

במדבר רבה פרשה יד ג "ביום השביעי"¹⁷

אמר חזקיה: מה נשתנית תכלת משאר מיני צבעונין שציוה האלהים להיות בציצית? מפני שתכלת דומה לעשבים, והעשבים דומים לים, והים דומה לרקיע, והרקיע דומה לקשת, והקשת דומה לענן, והענן דומה לכסא, והכסא דומה לכבוד, שנאמר: "כמראה הקשת אשר יהיה בענן … הוא מראה דמות ה' " (יחזקאל א כח). וחלק ליראיו תכלת שהוא מעין כבודו, שנאמר: "ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת" (במדבר טו לח). הוי: "ויבוא מלך הכבוד" – שהוא חולק כבוד ליראיו.¹⁸

בראשית רבה פרשה לה סימנים ב, ג

"ויאמר אלהים זאת אות הברית אשר אני נותן ביני וביניכם … לדֹרֹת עולם". – אמר ר' יודן: לדֹרֹת כתוב,¹⁹ פרט לשני דורות, לדורו של חזקיהו ולדורם של אנשי כנסת הגדולה. ר' חזקיה מוציא דורם של אנשי כנסת הגדולה ומביא דורו של ר' שמעון בן יוחאי.²⁰

אליהו זכור לטוב ור' יהושע בן לוי היו יושבים ושונים כאחד. הגיעו לשמועה משל ר' שמעון בן יוחאי, אמרו: הרי בעל השמועה, ניכנס ונשאל אותו. נכנס אליהו זכור לטוב אצלו. אמר לו: מי עִמְךָ? אמר לו: גדול הדור הוא, ר' יהושע בן לוי. אמר לו: נראתה הקשת בימיו? אמר לו: הן. אמר לו: אם נראתה הקשת בימיו, אין הוא ראוי לראות סבר פני.²¹

"את קשתי נתתי" -קישותי דבר שהוא מוּקָשׁ לי.²² אפשר כן, אלא קשים של פירות.²³

"והיה בענני על הארץ" – ר' יודן בשם ר' סימון: (משל) לאחד שהיה בידו קוֹלֶב²⁴ רותח. ביקש לִתְנוֹ על בנו ונתנו על עבדו.²⁵

… והאחר דרש: כתוב: "והיתה הקשת בענן וראיתיה לזכור ברית עולם בין אלהים ובין כל נפש חיה". "בין אלהים" – זו מדת הדין שלמעלה, "ובין כל נפש חיה" – זו מדת הדין של מטה. מדת הדין של מעלה קָשָה, ומדת הדין של מטה רָפָה.²⁶

שבת שלום

וגשמים בעיתם²⁷ וכתיקונם²⁸

מחלקי המים