רֹאשׁוֹ כֶּתֶם פָּז קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים שְׁחֹרוֹת כָּעוֹרֵב: (שיר השירים ה יא).1
ויקרא רבה פרשה יט סימנים א-ג2
"וְאִשָּׁה כִּי יָזוּב זוֹב דָּמָהּ יָמִים רַבִּים בְּלֹא עֶת נִדָּתָהּ אוֹ כִי תָזוּב עַל נִדָּתָהּ וכו' " (ויקרא טו כה). "רֹאשׁוֹ כֶּתֶם פָּז קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים שְׁחֹרוֹת כָּעוֹרֵב" (שיר השירים ה יא). "ראשו" – זו תורה, שכתוב: "ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז" (משלי ח כב); שאמר ר' הונא בשם ר' שמעון בן לקיש: שני אלפים שנה קדמה תורה לבריאת עולם: "וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן וָאֶהְיֶה שַׁעֲשֻׁעִים יוֹם יוֹם" (משלי ח ל), ויומו של הקב"ה אלף שנים, שנאמר: "כִּי אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ כְּיוֹם אֶתְמוֹל" (תהלים צ ד). "כתם פז"- אלו דברי תורה שנאמר: "הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב" (תהלים יט, יא). דברים, שנבראו מ"ראשית", חרותים מכתם פז.3
"קווצותיו תלתלים" – זה הַסִּרְגּוּל. "שחורות כעורב" – אלו האותיות.4
דבר אחר: "קווצותיו" – קוצי ר' אליעזר ור' יהושע. "תלתלים" תלי תלים הם.5 במי הן מתקיימות? ב"שחורות כעורב" – במי שהוא משחיר ומעריב בהם. אמר ר' שמואל בן נחמן: דברי תורה צריכים השחרה. פרנסה מנין? "מִי יָכִין לָעֹרֵב צֵידוֹ" (איוב לח מא) – למד מאליהו, על ידי שהשחיר והעריב בתורה, לא כבר זימנתי לו עורבים? "וְהָעֹרְבִים מְבִיאִים לוֹ לֶחֶם וּבָשָׂר בַּבֹּקֶר" (מלכים א יז ו). מהיכן היו מביאים לו? משולחנו של יהושפט. אמר ר' שמואל בן אמי: דברי תורה צריכין השחרה. פרנסה מנין? "מי יכין לעורב צידו" כך, אם אין אדם נעשה אכזרי על גופו ועל בניו ועל ביתו כעורב הזה, אינו זוכה ללמוד תורה.6
ר' אסא היה עוסקן. ראה עורב אחד עושה קן, עושה ביצים, עושה אפרוחים. נטלם ונתנם בקדרה חדשה וטח בפניהם שלשה ימים. לאחר שלשה ימים פתח לפניהם לדעת מה הם עושים ומצאם עושים צואה, ועשתה הצואה יתושים והיו פורחים למעלה מהם ואוכלים אותם. קרא עליהם פסוק זה: "מי יכין לעורב צידו".7
ר' חנין מציפורי פתר המקרא בתלולית זו של עפר. מי שטיפש, מהו אומר? מי יכול לקצות את זו? מי שפקח מהו אומר? הריני קוֹצֶה אותה: שתי משפלות היום שתי משפלות למחר, עד שאני קוצה את כולה. כך, מי שטיפש אומר מי יכול ללמוד את התורה? נזיקין – ל' פרקים8, כלים – ל' פרקים! מי שפיקח מהו אומר? הריני למד שתי הלכות היום ושתי הלכות למחר, עד שאני קורא את כל התורה כולה. אמר ר' אמי: "רָאמוֹת לֶאֱוִיל חָכְמוֹת" (משלי כד ז) – אמר ר' יוחנן: לְכִּכָר תלוי באוירו של בית. מי שהוא טיפש מהו אומר? מי יכול להוריד את זה? מי שהוא פיקח מהו אומר? ולא אחר תלאו? אלא הרי אני מביא שני קנים ומספקם זה לזה ומורידו. כך, מי שהוא טיפש מהו אומר? מי יכול ללמוד תורה שבלבו של חכם? מי שפיקח מהו אומר? והוא, לא מאחר לְמָדָהּ? אלא הרי אני למד שתי הלכות היום ושתי הלכות למחר, עד שאני למד כל התורה כמותו.9
אמר ר' לוי: משל לקסטלין נקוב, ששכר בעליו פועלים למלאתו. מי שטיפש מהו אומר? מה אני מועיל? מכניס בזו ומוציא בזו! מי שפיקח מהו אומר? והלא שכר כל חבית וחבית אני נוטל! כך, מי שהוא טיפש מהו אומר? מה אני מועיל? למד תורה ומשכחה! מי שפיקח מהו אומר? ולא שכר יגיעה הקב"ה נותן?
אמר ר' זעירה: אפילו דברים, שאתה רואה אותן קוצים בתורה, "תלתלים" הם – יכולים הם להחריב את כל העולם כולו ולעשות אותו תל, כענין שנאמר: "וְהָיְתָה תֵּל עוֹלָם לֹא תִבָּנֶה עוֹד" (דברים יג יז).
ר' אלכסנדרי בן אגרי ור' אלכסנדרי קרובא אומרים: אם מתכנסים כל אומות העולם להלבין כנף אחד מן העורב, אינם יכולים. כך, אם מתכנסים כל אומות העולם לעקור דבר אחד מן התורה, אינם יכולים. ממי אתה למד? משלמה המלך. על ידי שביקש לעקור דבר אחד מן התורה, עלה וקטרגו. ומי קטרגו? ר' יהושע בן לוי אמר: יו"ד של "ירבה" קִטְרְגוֹ.
שונה ר' שמעון בו יוחי: ספר משנה תורה עלה ונשתטח לפני הקב"ה, אמר לפניו: רבש"ע, עקרני שלמה ועשאני פלסטר. שכל דיתיקי, ששנים או שלשה דברים בטלים ממנה, כולה בטלה. והרי שלמה המלך מבקש לעקור יו"ד אחד ממני. כתוב: "וְלֹא יַרְבֶּה לּוֹ נָשִׁים" (דברים יז יז) – והרבה לו נשים; "רַק לֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים" (דברים יז טז) – והרבה לו סוסים; "וְכֶסֶף וְזָהָב לֹא יַרְבֶּה לּוֹ מְאֹד" – והרבה לו כסף וזהב. אמר לו הקב"ה: צא לך, הרי שלמה בטל ומאה כיוצא בו, ויו"ד ממך אינו בטל לעולם.
ר' הונא בשם ר' אחא: יו"ד, שנטל הקב"ה משמה של שרה, חלקו לשנים: חציו לאברהם וחציו לשרה. אמר ר' יהושע בן קרחה: יו"ד של שרה עלה ונשתטח לפני הקב"ה. אמר לפניו: רבש"ע עקרתני משמה של צדקת! אמר לו הקב"ה: צא לך, לשעבר היית נתון בשמה של נקבה, בסופה של תיבה, אבל עכשיו הרי אני נותנך בשמו של זכר, בראשה של תיבה, זהו שכתוב: "וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן יְהוֹשֻׁעַ" (במדבר יג טז).10
כתוב: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד" (דברים ו ד) – אם את עושה דל"ת רי"ש, אתה מחריב את כל העולם. וכתוב: "כִּי לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל אַחֵר" (שמות לד יד) – אם אתה עושה רי"ש דל"ת, אתה מחריב את כל העולם. וכתוב: "וְלֹא תְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי" (ויקרא כב לב) – אם אתה עושה חי"ת ה"א, אתה מחריב את העולם. כתוב: "כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְלוּ יָה" (תהלים קנ ו) – אם אתה עושה ה"א חי"ת, אתה מחריב את העולם. "כִּחֲשׁוּ בַּה'" (ירמיה ה, יב) – אתה עושה בי"ת כ"ף, אתה מחריב את העולם. "בַּה' בָּגָדוּ" (הושע ה ז) – אם אתה עושה בי"ת כ"ף, אתה מחריב את העולם. "אֵין קָדוֹשׁ כַּה'" (שמואל א ב ב) – אם אתה עושה כ"ף בי"ת, אתה מחריב את העולם. "כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ" (שם) – אמר אבא בר כהנא הכל בָּלֶה ואתה אין אתה בָּלֶה, "כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ" – אין לבלותך.11
ר' יהודה ב"ר סימון פתר המקרא בתלמידי חכמים. כתוב אחד אומר: "שחורות כעורב" וכתוב אחד אומר: "מראהו כלבנון בחור כארזים", וכתיב: "מַרְאֵיהֶן כַּלַּפִּידִם כַּבְּרָקִים יְרוֹצֵצוּ" (נחום ב ה)! אלא אלו בני תורה, שהן נראין כְּעוּרִים ושחורים בעולם הזה, אבל לעתיד לבוא: "מראיהן כלפידים". ר' שמואל בר יצחק פתר המקרא בפרשיותיה של תורה. אע"פ שנראות כאילו הן כעורות ושחורות לאומרן ברבים, כגון: הלכות זיבה ונגעים נדה ויולדת, אמר הקב"ה: הרי הן עריבות עלי, שנאמר: "וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים" (מלאכי ג ד). תדע לך שהוא כן, שהרי פרשת זב וזבה לא נאמרו כאחת, אלא זו בפני עצמה וזו בפני עצמה: "איש איש כי יהיה זב מבשרו" (טו ב), "ואשה כי יזוב זוב דמה" (טו כה).12
שבת שלום
מחלקי המים
מים אחרונים: דרשות חז"ל חוזרות בשינויי לבוש וצורה במספר מקומות לפי המקום והעניין. לעיל ראינו את שיר השירים רבה מול ויקרא רבה. מקור נוסף הוא מדרש תנחומא בתחילת פרשת בראשית. ראה שם איך הדרשן מביא את המדרש הזה בתמצית ובוחר לפתוח בו את פירושו לתורה: "בראשית ברא אלהים, זה שאמר הכתוב ה' בחכמה יסד ארץ (משלי ג) וכשברא הקב"ה את עולמו נתיעץ בתורה וברא את העולם, שנאמר: לי עצה ותושיה אני בינה לי גבורה (משלי ח). והתורה במה היתה כתובה? על גבי אש לבנה באש שחורה, שנאמר: קווצותיו תלתלים שחורות כעורב (שיר השירים ה). מהו קווצותיו תלתלים? על כל קוץ וקוץ – תילי תילים של הלכות. כיצד? כתוב בה: ולא תחללו את שם קדשי (ויקרא כב), אם אתה עושה חי"ת ה"א אתה מחריב את העולם. כל הנשמה תהלל יה (תהלים ק"נ), אם אתה עושה ה"א חי"ת אתה מחריב את העולם. וכן שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד (דברים ה), אם אתה עושה דל"ת רי"ש אתה מחריב את העולם … ואם אות אחת כך, כל שכן התיבה כולה. לכך נאמר: קווצותיו תלתלים. לפיכך דוד מקלס ואומר: רחבה מצותך מאד (תהלים קיט) ואומר: ארוכה מארץ מדה (איוב י"א). והיא היתה אומנת לכל מעשה בראשית".