מים ראשונים: לא טעינו בכותרת הדף ולא בכותרת בצד ימין למעלה. הדואליות של הכותרת "פרשת בלק – פרשת בלעם", היא הנושא שבו אנו רוצים לדון. פרשת בלעם היא פרשת בלק, היא פרשת השבוע. האמנם? ואולי רק חלק מהפרשה כפי שהיא סדורה בימינו? אולי היא סדרה מסוימת כמנהג ארץ ישראל של החלוקה לסדרות? (ראה חומש קורן וברויאר, סידרא באתר מחלקי המים). ואולי פרשת בלעם היא רק הברכות?
מסכת בבא בתרא דף יד עמוד ב
משה כתב ספרו ופרשת בלעם ואיוב; יהושע כתב ספרו ושמונה פסוקים שבתורה; שמואל כתב ספרו ושופטים ורות; דוד כתב ספר תהלים ע"י עשרה זקנים.1
מסכת ברכות דף יב עמוד ב
אמר רבי אבהו בן זוטרתי אמר רבי יהודה בר זבידא: בקשו לקבוע פרשת בלק בקריאת שמע, ומפני מה לא קבעוה – משום טורח צבור. מאי טעמא? אילימא משום דכתיב בה: "אל מוציאם ממצרים"2 – לימא פרשת רבית ופרשת משקלות דכתיב בהן יציאת מצרים! – אלא אמר רבי יוסי בר אבין: משום דכתיב בה האי קרא: "כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו" – ולימא האי פסוקא ותו לא! – גמירי: כל פרשה דפסקה משה רבינו – פסקינן, דלא פסקה משה רבינו – לא פסקינן.3
שו"ת שרידי אש חלק ג סימן פז4
וקשה להעלות על הדעת שרצו לקבוע פרשת בלק בקריאת שמע כל הפרשה מתחילתה מפסוק וירא בלק ואילך. ומסתבר, שהכוונה שרצו לקבוע פרשת מה טובו אהליך יעקב וכו' … ועל פרשה זו אמרה הגמרא: כל פרשה שלא פסקה משה רבנו לא פסקינן'.5
ירושלמי מסכת ברכות פרק א הלכה ה
בדין הוה שיהו קורין עשרת הדיברות בכל יום. ומפני מה אין קורין אותן? מפני טענת המינין, שלא יהו אומרים אלו לבדם ניתנו לו למשה בסיני. ר' שמואל בר נחמן בשם ר' יהודה בר זבודא: בדין היה שיהו קורין פרשת בלק ובלעם בכל יום,6 ומפני מה אין קורים אותם? שלא להטריח על הציבור. ר' חונה אמר: מפני שכתיב בה שכיבה וקימה.7
במדבר רבה פרשה כ סימן א
"וירא בלק בן צפור" זהו שאמר הכתוב: "הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט" (דברים לב ד) – לא הניח הקב"ה לאומות העולם פתחון פה לעתיד לבוא לומר: שאתה ריחקתנו. מה עשה הקב"ה? כשם שהעמיד מלכים וחכמים ונביאים לישראל, כך העמיד לאומות העולם ונבדקו מלכיהם ונביאיהם וחכמיהם של ישראל עם מלכיהם ונביאיהם וחכמיהם של אומות העולם.8
העמיד שלמה מלך על ישראל ועל כל הארץ וכן עשה לנבוכדנצר. זה בנה בית המקדש ואמר כמה רננות ותחנונים וזה החריבו וחרף וגדף … נתן לדוד עושר ולקח הבית לשמו, ונתן להמן עושר ולקח אומה שלימה לטובחה. כל גדולה שנטלו ישראל את מוצא שנטלו האומות. כיוצא בה העמיד משה לישראל ובלעם לאומות העולם.9
ראה מה בין נביאי ישראל לנביאי אומות העולם: נביאי ישראל מזהירים את ישראל מן העבירות … ונביא שעמד מן הגויים העמיד פרצה לאבד את הבריות מן העולם. ולא עוד, אלא שכל הנביאים היו במידת רחמים על ישראל ועל האומות שכן ירמיה אומר: "לבי למואב כחלילים יהמה" (ירמיה מח לו) וכן יחזקאל: "בן אדם שא על צור קינה" (יחזקאל כז ב) וזה אכזרי עמד לעקור אומה שלימה חנם על לא דבר.
לכך נכתבה פרשת בלעם, להודיע למה סילק הקב"ה רוח הקדש מהאומות, שזה עמד מהם וראה מה עשה.10
רמב"ם הלכות מלכים פרק יא הלכה א
המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות דוד ליושנה לממשלה הראשונה. ובונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל, וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם: מקריבין קרבנות, ועושין שמטין ויובלות ככל מצותה האמורה בתורה.11 וכל מי שאינו מאמין בו, או מי שאינו מחכה לביאתו, לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר, אלא בתורה ובמשה רבינו, שהרי התורה העידה עליו שנאמר: "ושב ה' אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים … אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך ה' אלהיך … והביאך ה' אלהיך אל הארץ אשר ירשו אבותיך …" (דברים ל ג-ו).12 ואלו הדברים המפורשים בתורה הם כוללים כל הדברים שנאמרו על ידי כל הנביאים, אף בפרשת בלעם נאמר ושם ניבא בשני המשיחים. במשיח הראשון שהוא דוד שהושיע את ישראל מיד צריהם, ובמשיח האחרון שעומד מבניו שמושיע את ישראל באחרונה, ושם הוא אומר: "אראנו ולא עתה" – זה דוד, "אשורנו ולא קרוב" – זה מלך המשיח. "דרך כוכב מיעקב" – זה דוד, "וקם שבט מישראל" – זה מלך המשיח. "ומחץ פאתי מואב" – זה דוד … "וקרקר כל בני שת" – זה המלך המשיח.13
תלמוד ירושלמי מסכת תענית פרק ד הלכה ה
תני ר' שמעון בר יוחאי: עקיבה רבי היה דורש דרך כוכב מיעקב – דרך כוזבא מיעקב. ר' עקיבה כד הוה חמי בר כוזבה הוה אמר דין הוא מלכא משיחא א"ל ר' יוחנן בן תורתא: עקיבה! יעלו עשבים בלחייך ועדיין בן דוד לא יבוא.14
שבת שלום
מחלקי המים
מים אחרונים 1: "משה כתב ספרו ופרשת בלעם ואיוב". ובנוסח הירושלמי (סוטה ה ו): "משה כתב חמשה סיפרי תורה וחזר וכתב פרשת בלק ובלעם וכתב ספרו של איוב". כיצד קשור ספר איוב, אם בכלל, למשה ולבלעם? ראה ילקוט שמעוני בראש הפרשה שממשיך את מדרש במדבר רבה הנ"ל ומרחיב אותו, בין השאר בכיוון זה. והמאיר עינינו בקשר המשולש משה-בלעם-איוב יבורך בכל מילי דטב וייטיבו לו אהליו, משכנותיו ותועפותיו. ויזלו מים רבים מדליו ולא יסופו מזרעו.
מים אחרונים 2: לא התעכבנו על תיחומה של "פרשת בלעם", האם היא חופפת את פרשת בלק שלנו רק משנה שם, או שהיא רק חלק ממנה. ראה שוב לשון הירושלמי פרשת בלק ובלעם. בקריאה הארץ ישראלית הקדומה נחלקת פרשת בלק המוכרת לנו לשלוש סדרות: וירא בלק בן ציפור, מי מנה עפר יעקב, וישב ישראל בשיטים. ראה חומש קורן וברויאר, סידרא באתר מחלקי המים. שים לב שהקטע "וישב ישראל בשיטים" מתחיל בפרשה פתוחה בנוסח התורה שבידינו. לאור ההצעה שפרשת בלעם (או בלק) תיאמר כל יום, בקריאת שמע או בסמוך אליה, הדעת נותנת שפרשת בלעם (וגם בלק) היא שתי הסדרות הראשונות, בלי סיפור הזנות בשיטים.