פרשות השבוע

וּלְפִי הֵעָלֹת הֶעָנָן מֵעַל הָאֹהֶל וְאַחֲרֵי כֵן יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל … עַל פִּי ה' יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל פִּי ה' יַחֲנוּ … וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מִשְׁמֶרֶת ה' … עַל פִּי ה' יַחֲנוּ  וְעַל פִּי ה' יִסָּעוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת ה' שָׁמָרוּ עַל פִּי ה' בְּיַד מֹשֶׁה: (במדבר ט יז-כג).¹

 

שכל טוב (בובר) ויקרא פרק א

"מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ נַזְכִּירָה דֹדֶיךָ מִיַּיִן מֵישָׁרִים אֲהֵבוּךָ" (שיר השירים א ד) – אל תקרי "מָשְׁכֵנִי" אלא "מִשְׁכַּנִי", כיון שהוקם המשכן נתמלא כבוד ה' ושכן עליו הענן, ולא היו נוסעין אלא לפי העלותו. "אחריך נרוצה" – שנאמר: "על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו" (במדבר ט כ).²

מכילתא דרבי ישמעאל בשלח – מס' דויסע בשלח פרשה א

"ויסע משה"³, אמר רבי יהושע: זו נסיעה לא נסעו אלא על פי משה ושאר כל המסעות כולן נסעו על פי הגבורה, שנאמר: "על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו" (במדבר ט כג). אבל נסיעה זו לא נסעו אלא על פי משה, שנאמר: "ויסע משה את ישראל". ר' אליעזר אומר: על פי הגבורה נסעו, שכן מצינו בשנים ושלשה מקומות שלא נסעו אלא על פי הגבורה, וכאן לא נסעו אלא על פי הגבורה.⁴ ומה תלמוד לומר: "ויסע משה את ישראל"? להודיע שבחן של ישראל, שכיון שאמר להם משה: קומו סעו, לא אמרו: היאך אנו יוצאין במדבר ואין בידינו מחיה לדרך, אלא האמינו והלכו אחר משה. ועליהם מפורש בקבלה: "הלוך וקראת באזני ירושלים לאמר, כה אמר ה' זכרתי לך חסד נעוריך וגו' לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה" (ירמיה ב ב).⁵

ספרי במדבר פיסקא עב

"וידבר ה' אל משה לאמר עשה לך שתי חצוצרות כסף" – למה נאמרה פרשה זו? לפי שהוא אומר: "על פי ה' יחנו  ועל פי ה' יסעו" (במדבר ט כג), שומע אני: הואיל ונוסעים על פי הדיבר וחונים על פי הדיבר, לא יהיו צריכים חצוצרות? תלמוד לומר: "עשה לך שתי חצוצרות כסף" – מגיד הכתוב שאף על פי  שנוסעים על פי ה' וחונים על פי ה' צריכים היו חצוצרות.⁶

ספרי במדבר פיסקא פד

"ויהי בנסוע הארון ויאמר משה קומה ה' ". וכתוב אחד אומר: "על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו" (במדבר ט כ) – כיצד יתקיימו שני כתובים הללו? משל למלך בשר ודם שאמר לעבדו: הנראה שתעמידני, בשביל שאני הולך ליתן ירושה לבני.⁷ למה הדבר דומה? למלך בשר ודם שהיה מהלך בדרך ונהג אוהבו עמו. כשהוא נוסע, אומר: איני נוסע עד שיבוא אוהבי. וכשהוא חונה, אומר: איני חונה עד שיבוא אוהבי. נמצאת מקיים: על פי משה יחנו, ונמצאת מקיים: "על פי ה' יחנו". ועל פי משה יסעו, "ועל פי ה' יסעו".⁸

ברייתא דמלאכת המשכן (קירשנר) פרק יג

על פי שלשה היו ישראל נוסעים: על פי הקודש, על פי משה, על פי חצוצרות. על פי הקודש מניין? שנאמר: "על פי יי יסעו" (שם ט יח). על פי משה, שהיה אומר להם מבערב: בהשכמה אתם נוסעים. התחילו ישראל לתקן בהמותם ואת כליהם לצאת. על פי חצוצרות, שנאמר: "ותקעתם תרועה ונסעו המחנות" (שם י ה).⁹

אבן עזרא דברים פרק לב פסוק יב

"ה' בדד ינחנו" – השם לבדו, כטעם על פי ה' יחנו ויסעו (במדבר ט, כג). ואין עם השם שותף. ויתכן להיות בדד על ישראל, כמו "הן עם לבדד ישכון" (שם כג, ט).¹⁰

מסכת שבת דף לא עמוד ב¹¹

אמר עולא: לעולם כרבי יהודה סבירא ליה. וקסבר רבי יוסי: סותר על מנת לבנות במקומו – הוי סותר, על מנת לבנות שלא במקומו – לא הוי סותר. אמר ליה רבה: מכדי, כל מלאכות ילפינן להו ממשכן והתם סותר על מנת לבנות שלא במקומו הוא! אמר ליה: שאני התם, כיון דכתיב: "על פי ה' יחנו" – כסותר על מנת לבנות במקומו דמי.¹²

רד"ק יהושע פרק ה

ויש לפרש ג"כ כי לפיכך לא מלו כל אותן השנים, לפי שנאמר: "על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו" ולא היו יודעים יום נוסעם. ואם היו מלים הילודים והיו נוסעים יום המילה, היו הנמולים בסכנה מפני הדרך. וזה הוא שאמר: "כי לא מלו אותם בדרך". כי הנה ראינו משה רבינו עליו השלום איחר זמן מילת בנו בעבור הדרך וזהו שאמר כי לא מלו אותם בדרך.¹³

רש"י ישעיהו פרק א פסוק יח

לכו נא ונוכחה – יחד אני ואתם ונדע מי סרח על מי ואם אתם סרחתם עלי עודני נותן לכם תקוה לשוב: יאמר ה' – תמיד הוא אומר לכם כן, כמו: "על פי ה' יחנו".¹⁴

במדבר פרק י פסוק לא

וַיֹּאמֶר אַל נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ כִּי עַל כֵּן יָדַעְתָּ חֲנֹתֵנוּ בַּמִּדְבָּר וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם.¹⁵

רמב"ן במדבר פרק לג פסוק א – אלה מסעי

אלה מסעי – … נתן דעתו לכתוב המסעות. ונתכוין בזה להודיע חסדיו של הקב"ה עמהם, שאע"פ שגזר עליהם לטלטלם ולהניעם במדבר לא תחשוב שהיו נעים ומטולטלין ממקום למקום תמיד ולא היתה להם מנוחה. אבל בכל הזמן הגדול לא הלכו אלא ארבעים ושנים מסעות, כמו שכתב הרב רש"י מדברי רבי משה הדרשן:

והוסיף הרב במורה הנבוכים (חלק ג פרק נ)¹⁶ תועלת בידיעתם, לומר הצורך להזכיר המסעים גדול מאד, כי הנסים והאותות הנעשות היו אמיתיות לכל רואיהם … וכאשר ידע הבורא יתברך כי יעבור על אלה האותות מה שיעבור על דברי הימים, לא יאמינו השומעים בהם, ויחשבו כי עמידתם במדבר הזה היה קרוב מן הישוב מקום אשר בני אדם שם, כמו המדברות אשר ישכנו שם בני ערב היום, או מקומות אשר יהיה שם חריש וקציר, או יש שם עשבים וצמחים למאכל בני אדם ושיהיה במקומות ההם בורות מים.¹⁷ על כן הרחיק מלבות בני אדם המחשבות האלה, וחיזק אלה האותות כולם בזכרון המסעות, כדי שיראו אותם הדורות הבאים וידעו האותות הגדולות איך עמדו בני אדם במקומות ההם ארבעים שנה, כל אלו דבריו.¹⁸

והנה מכתב המסעות מצות השם היא מן הטעמים הנזכרים, או מזולתן ענין לא נתגלה לנו סודו, כי "על פי ה' " דבק עם "ויכתוב משה". לא כדברי רבי אברהם שאמר שהוא דבק עם "למסעיהם", שכבר הודיענו זה (לעיל ט כ) "על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו".¹⁹

שבת שלום

מחלקי המים