מכילתא דרבי ישמעאל יתרו – מס' דבחדש יתרו פרשה ה – סיבות חיצוניות וסיבות פנימיות
אמר רבי שמעון בן אלעזר: אם בשבע מצות שנצטוו בני נח, שקבלו עליהן אינן יכולין לעמוד בהן, קל וחומר למצות שבתורה. משל למלך שמנה לו שני אפטרופסין, אחד ממונה על אוצר של תבן ואחד ממונה על אוצר של כסף ושל זהב. זה שהיה ממונה על התבן נחשד – והיה מתרעם על שלא מנו אותו על אוצר של כסף ושל זהב … והלא דברים קל וחומר, ומה אם בשבע מצות שנצטוו בני נח לא יכלו לעמוד בהם, על אחת כמה וכמה בכל המצות שבתורה.1
ומפני מה לא ניתנה תורה בארץ ישראל? שלא ליתן פתחון פה לאומות העולם, לומר: לפי שנתנה תורה בארצו, לפיכך לא קבלנו עלינו.2 דבר אחר: שלא להטיל מחלוקת בין השבטים, שלא יהא זה אומר בארצי נתנה תורה, וזה אומר בארצי נתנה תורה.3 במדבר ובאש ובמים – לומר לך, מה אלו חינם לכל באי העולם, כך דברי תורה חינם לכל באי העולם.4
מכילתא דרבי ישמעאל יתרו – מס' דבחדש יתרו פרשה א – במדבר במקום הפקר
ויחנו במדבר – נתנה תורה דימוס פרהסייא במקום הפקר. שאילו נתנה בארץ ישראל, היו אומרים לאומות העולם אין להם חלק בה. לפיכך ניתנה במדבר דימוס פרהסייא במקום הפקר, וכל הרוצה לקבל יבוא ויקבל.5
מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרק יג פסוק (יז) ויהי – קרוב יום מתן תורה
"דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא" – קרוב יום מתן תורה שיעמדו בו ישראל לפני הר סיני.6
בראשית רבה פרשה נד סימן ב – השבועה לפלשתים
"ועתה השבעה לי באלהים הנה אם תשקר לי ולניני ולנכדי" (בראשית כא כג) – עד כאן רחמי האב על הבן. אמר ר' אבא בר כהנא: עד כאן לאחים השותפין. אמר ר' יוסי בר' חנינא: "ואויבַי חיים עָצֵמוּ" (תהלים לח כ) – מה שניתן לאברהם לשבעה דורות, ניתן לאבימלך לשלושה. למה "לא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים" (שמות יג יז)? שעדיין היה נכדו קיים.7
מכילתא דרבי ישמעאל בשלח מס' דויהי פתיחתא – המדבר כמקום מחנך ומצרף
"דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא" – … דבר אחר: כל שכן לא הביאן הקב"ה דרך פשוטה לארץ ישראל, אלא דרך המדבר. אמר הקב"ה: אם אני מביא עכשיו את ישראל לארץ, מיד מחזיקים אדם בשדהו ואדם בכרמו והם בטלים מן התורה. אלא אקיפם במדבר ארבעים שנה שיהיו אוכלין מן ושותין מי הבאר והתורה נבללת בגופן. מכאן היה ר' שמעון בן יוחאי אומר: לא ניתנה התורה לדרוש אלא לאוכלי המן ושוין להם אוכלי תרומה.8
מכילתא דרבי ישמעאל יתרו – מס' דעמלק יתרו פרשה ב – ארץ ישראל היא על תנאי
שלשה דברים נתנו על תנאי: ארץ ישראל ובית המקדש ומלכות בית דוד. חוץ מספר תורה ובריתו של אהרן שלא נתנו על תנאי. ארץ ישראל מנין, שנאמר: "השמרו לכם פן יפתה לבבכם וגו' וחרה אף ה' בכם" (דברים יא יז).9
ספרי דברים פיסקא מג ד"ה דבר אחר – תורה בחוץ לארץ
"ואבדתם מהרה, ושמתם את דברי אלה וגו' " – אף על פי שאני מגלה אתכם מן הארץ לחוצה לארץ, היו מצויינים במצות, שכשתחזרו לא יהו עליכם חדשים. משל למלך בשר ודם שכעס על אשתו וטרפה בבית אביה. אמר לה: הוי מקושטת בתכשיטיך, שכשתחזרי לא יהו עליך חדשים. כך אמר הקב"ה לישראל: בני היו מצויינים במצות, שכשתחזרו לא יהו עליכם חדשים. הוא שירמיהו אומר: "הציבי לך ציונים" (ירמיה לא כ) – אלו המצות שישראל מצויינים בהם. "שימי לך תמרורים" (ירמיה לא כ) – זה חורבן בית המקדש. וכן הוא אומר: "אם אשכחך ירושלם וגו' תדבק לשוני וגו' " (תהלים קלז ה – ו).10
ספרי דברים פיסקא לז ד"ה והיה עקב – תורת ארץ ישראל
תבל, זו ארץ ישראל, למה נקרא שמה תבל על שם תבל שבתוכה, איזהו תבל שבתוכה זו תורה שנאמר: "בגוים אין תורה" (איכה ב ט), מיכן שהתורה בארץ ישראל .11
מסכת שבת דף קמה עמוד ב – תלמידי חכמים שבבבל
"הבאים ישרש יעקב יציץ ופרח ישראל" (ישעיה כז ו)12, תני רב יוסף: אלו תלמידי חכמים שבבבל, שעושין ציצין ופרחים לתורה.13
בראשית רבה פרשה יא סימן ד – עוד שבח לתורת בבל
ױרבי ישמעאל בר' יוסי שייליה לרבי, א"ל: בני בבל בזכות מה הן חיים? א"ל: בזכות התורה. ובני ארץ ישראל בזכות מה? א"ל: בזכות מעשרות. ואנשי חוצה לארץ בזכות מה? א"ל: בזכות שהן מכבדין את השבתות וימים טובים.14
מסכת שבת דף מא עמוד א – אסור לעלות לארץ ישראל
רבי זירא הוה קא משתמיט מדרב יהודה, דבעי למיסק לארעא דישראל. דאמר רב יהודה: כל העולה מבבל לארץ ישראל עובר בעשה, שנאמר: "בבלה יובאו ושמה יהיו" (ירמיהו כז).15
מסכת מגילה דף כט עמוד א – בתי כנסיות שבבל, הר תבור וכרמל, הר סיני
תניא, רבי אלעזר הקפר אומר: עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל שיקבעו בארץ ישראל, שנאמר: "כי כתבור בהרים וככרמל בים יבוא" (ירמיהו מו יח). והלא דברים קל וחומר: ומה תבור וכרמל שלא באו אלא לפי שעה ללמוד תורה – נקבעים בארץ ישראל, בתי כנסיות ובתי מדרשות שקורין ומרביצין בהן תורה – על אחת כמה וכמה! דרש בר קפרא: מאי דכתיב: "למה תרצדון הרים גבנונים" (תהלים סח יז). יצתה בת קול ואמרה להם: למה תרצו דין עם סיני? כולכם בעלי מומים אתם אצל סיני.16
מסכת פסחים דף קיט עמוד ב – דוד מלך ישראל הוא המברך
עתיד הקב"ה לעשות סעודה לצדיקים ביום שיגמל חסדו לזרעו של יצחק. לאחר שאוכלין ושותין נותנין לו לאברהם אבינו כוס של ברכה לברך, ואומר להן: איני מברך, שיצא ממני ישמעאל. אומר לו ליצחק: טול וברך! אומר להם: איני מברך שיצא ממני עשו. אומר לו ליעקב: טול וברך! אומר להם: איני מברך, שנשאתי שתי אחיות בחייהן, שעתידה תורה לאוסרן עלי. אומר לו למשה: טול וברך, אומר להם: איני מברך, שלא זכיתי ליכנס לארץ ישראל לא בחיי ולא במותי. אומר לו ליהושע, טול וברך! אומר להן: איני מברך, שלא זכיתי לבן.17 אומר לו לדוד: טול וברך: אומר להן: אני אברך, ולי נאה לברך, שנאמר: "כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא" (תהלים קטז).18
שבת שלום
מחלקי המים