פרשות השבוע

וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי רֵיחַ נִיחֹחִי תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ: (במדבר כח א-ב).¹

 

משנה מסכת תענית פרק ד משניות ב ג – סדר המעמדות

אלו הן מעמדות? לפי שנאמר: "צו את בני ישראל ואמרת אליהם את קרבני לחמי" (במדבר כח א-ב). וכי היאך קרבנו של אדם קרב והוא אינו עומד על גביו?² התקינו נביאים הראשונים עשרים וארבע משמרות; על כל משמר ומשמר היה מעמד בירושלם של כהנים של לוים ושל ישראלים.³ הגיע זמן המשמר לעלות, כהנים ולוים עולים לירושלם, וישראל שבאותו משמר מתכנסין לעריהן וקוראין במעשה בראשית.⁴

ואנשי המעמד היו מתענין ארבעה ימים בשבוע מיום שני ועד יום חמישי. ולא היו מתענין ערב שבת, מפני כבוד השבת; ולא באחד בשבת, כדי שלא יצאו ממנוחה ועונג ליגיעה ותענית וימותו.⁵

ביום הראשון – "בראשית ברא" ו"יהי רקיע".⁶ בשני –  "יהי רקיע" ו"יקוו המים".⁷ בשלישי – "יקוו המים" ו"יהי מאורות".⁸ ברביעי – "יהי מאורות" ו"ישרצו המים".⁹ בחמישי – "ישרצו המים" ו"תוצא הארץ".¹⁰ בששי – "תוצא הארץ" "ויכלו השמים".¹¹ פרשה גדולה קורין אותה בשנים והקטנה ביחיד,¹² בשחרית ובמוסף. ובמנחה נכנסין וקורין על פיהן כקורין את שמע.¹³ ערב שבת במנחה לא היו נכנסין מפני כבוד השבת.¹⁴

תלמוד ירושלמי מסכת תענית פרק ד הלכה ב – תקנת נביאים הראשונים

אמר רבי יונה: אילין תמידין, קרבנותיהן של כל ישראל אינון.¹⁵ אם יהיו כל ישראל עולין לירושלים, לית כתיב אלא: "שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך". אם יהו כל ישראל יושבין ובטילין, והא כתיב: "ואספת דגנך" – מי אוסף להם את הדגן? אלא שהתקינו הנביאים הראשונים עשרים וארבע משמרות, ועל כל משמר ומשמר היה עמוד בירושלם של כהנים ושל לוים ושל ישראל.¹⁶

מסכת ביכורים פרק ג משנה ב – במצוות הביכורים

כיצד מעלין את הבכורים? כל העיירות שבמעמד מתכנסות לעיר של מעמד ולנין ברחובה של עיר ולא היו נכנסין לבתים. ולמשכים היה הממונה אומר: קומו ונעלה ציון אל בית ה' אלהינו.¹⁷

גמרא תענית דף כז עמוד א – התפתחות המשמרות

אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: משה תיקן להם לישראל שמונה משמרות: ארבעה מאלעזר וארבעה מאיתמר. בא שמואל והעמידן על שש עשרה, בא דוד והעמידן על עשרים וארבעה, שנאמר: "בשנת הארבעים למלכות דויד נדרשו וימצא בהם גיבורי חיל ביעזיר גלעד" (דברי הימים א כו לא).¹⁸ … תניא אידך: משה תיקן להם לישראל שש עשרה משמרות, שמונה מאלעזר ושמונה מאיתמר, וכשרבו בני אלעזר על בני איתמר חלקום והעמידום על עשרים וארבע, שנאמר: "וַיִּמָּצְאוּ בְנֵי אֶלְעָזָר רַבִּים לְרָאשֵׁי הַגְּבָרִים מִן בְּנֵי אִיתָמָר וַיַּחְלְקוּם לִבְנֵי אֶלְעָזָר רָאשִׁים לְבֵית אָבוֹת שִׁשָּׁה עָשָׂר וְלִבְנֵי אִיתָמָר לְבֵית אֲבוֹתָם שְׁמוֹנָה" (דברי הימים א כד ד).¹⁹

פירוש המשנה לרמב"ם מסכת תענית פרק ד משנה ב – הסיכום ברמב"ם²⁰

הנה נתבאר לך מלשון זה, כי מלת משמר כוללת כהני משמרה ולוייה ואנשי אותו מעמד. וכאלו אנשי מעמד הם שלוחי כל ישראל והיתה כונתם ומטרתם ההתעסקות בעבודה ותפילה ואינם עוסקין בעסקי עצמן, ותהיה דעתם ומחשבתם בקרבנות. וכשמגיע זמן מעמד, כל מי שהיה מהם מאנשי אותו המעמד קרוב לירושלם, יעלה לירושלם ויהיה מצוי במקדש בזמן הקרבת הקרבן עם הכהנים והלוים שבאותו משמר. ומי שהיה רחוק מירושלים, מתכנסין בבתי כנסיות בעריהם ומתפללין וקורין כמו שאמר.²¹ ויתעסקו בעבודה כל אותה השבת שהיא משמרתם בתפילה וקריאה וצום כמו שיבאר. וקורין במעשה בראשית, כי שלמות המציאות היא העבודה, ואין עבודה אצלינו אלא עם הקרבנות. וכך אמרו: אלמלי קרבנות לא נתקימו שמים וארץ.²² ואנשי מעמד היו מתענין ארבעה ימים בשבוע, מיום שני עד יום חמישי. ואינם מתענים ערב שבת מפני כבוד השבת. ולא אחד בשבת כדי שלא יצאו ממנוחת השבת ותענוגיה להתענות בצום ויחלשו.²³

מסכת תענית דף כז עמוד ב –תעניות אנשי המעמד

תנו רבנן: אנשי משמר היו מתפללין על קרבן אחיהם שיתקבל ברצון, ואנשי מעמד מתכנסין לבית הכנסת, ויושבין ארבע תעניות: בשני בשבת, בשלישי, ברביעי, ובחמישי. בשני – על יורדי הים, בשלישי – על הולכי מדברות. ברביעי – על אסכרא שלא תיפול על התינוקות, בחמישי – על עוברות ומיניקות. עוברות – שלא יפילו, מיניקות – שיניקו את בניהם. ובערב שבת לא היו מתענין מפני כבוד השבת, קל וחומר בשבת עצמה. באחד בשבת מאי טעמא לא? – אמר רבי יוחנן: מפני הנוצרים.²⁴ רבי שמואל בר נחמני אמר: מפני שהוא שלישי ליצירה.²⁵ ריש לקיש אמר: מפני נשמה יתירה. דאמר ריש לקיש: נשמה יתירה ניתנה בו באדם בערב שבת, במוצאי שבת נוטלין אותה ממנו, שנאמר: "שבת וינפש" (שמות לא יז) – כיון ששבת, וי אבדה נפש.²⁶

מסכת יומא דף נג עמוד א

יצא ובא לו דרך כניסתו … מקיש יציאתו מגבעון לירושלים לביאתו מירושלים לגבעון. מה ביאתו מירושלים לגבעון – פניו כלפי במה כדרך ביאתו, אף יציאתו מגבעון לירושלים – פניו כלפי במה כדרך ביאתו. וכן כהנים בעבודתן, ולוים בדוכנן, וישראל במעמדן, כשהן נפטרין – לא היו מחזירין פניהן והולכין, אלא מצדדין פניהן והולכין. וכן תלמיד הנפטר מרבו לא יחזיר פניו וילך, אלא מצדד פניו והולך.²⁷

סדר רב עמרם גאון (הרפנס) סדר מעמדות

אלו המעמדות: ביום ראשון קורין "בראשית ברא אלהים וגו', עד ויהי ערב ויהי בקר יום אחד".

נביאים: "כה אמר האל ה' בורא שמים וגו', עד בטרם תצמחנה אשמיע אתכם" (ישעיהו מג ה-ט).

פרשת המן בכל יום ויום … עשרת הדברים … פרק ראשון ממסכת תמיד  … איזהו מקומן של זבחים …

וביום הראשון קורין כתובים. "לדוד מזמור לה' הארץ ומלואה וגו' ".

וקורין הלכה. ונשלמה פרים שפתינו בתשלום פרי קרבנותינו.

ובכל יום ויום קורין: כל אלה בהיות היכל על יסודו ומזבח על מכונו, ועכשיו חרב מקדש ובטלה עבודה ואין לנו בעונותינו, לא אשם ולא אישים, לא בדים ולא בלולה. לא גבול ולא גורלות, לא דביר ולא דקה²⁸ …

 

ביום השני קורין בתורה, מן ויאמר אלהים יהי רקיע עד ויהי בקר יום שני (בראשית א ו-ח).

נביאים: שירו לה' שיר חדש וגו'. עד אלה הדברים עשיתים ולא עזבתים (ישעיה מב י-טז).

וקורא פרשת המן (שמות טז ד-לו).

ואחר סודר סדר התמיד ואיזהו מקומן ועשרת הדברים. פרק שני דתמיד מן ראוהו אחיו וגו' עד סוף פרקא.

ואחר קורא כתובים: שיר מזמור לבני קרח גדול ה' וכו' (תהלים מח).

ואחר קורא פטום הקטורת. וקורא הלכה ונשלמה פרים שפתינו. ואומר אין כאלהינו …

 

ביום השלישי קורין בתורה מן ויאמר אלהים יקוו המים וגו'. עד ויהי בקר יום שלישי (בראשית א ט- יג).

נביאים: ויקנא ה' לארצו וגו'. עד ולא יבושו עמי לעולם (יואל ב יח-כז).

כתובים: מזמור לאסף אלהים נצב וגו' (תהלים פב)

 

ביום הרביעי … ביום חמישי … ביום השישי … ביום השביעי …

 

זה המנהג הנכון לנהג היחידים אנשי מעשה. והצבור אין נוהגין כן, שלא יתבטל איש איש ממלאכתו אשר המה עושים, ומקצרין ואומר אחר סיום, קדיש. חזק.²⁹

מסכת ברכות דף יב עמוד א – ברכת המשמרות³⁰

ובשבת מוסיפין ברכה אחת למשמר היוצא. מאי ברכה אחת? אמר רבי חלבו: משמר היוצא אומר למשמר הנכנס: מי ששִׁכֵּן את שמו בבית הזה, הוא ישכין ביניכם אהבה ואחוה ושלום וריעות.³¹

שבת שלום

מחלקי המים