מים ראשונים: כבר הקדשנו דף מיוחד בשם והאבן גדולה על פי הבאר להתנהגותו הלכאורה תמוהה של יעקב שמגולל את האבן המכסה את פי הבאר, שהושמה בין השאר לשם חלוקה צודקת של המים, טרם שנאספו כל העדרים. ותירצנו מה שתירצנו ועדיין הדברים קשים. והנה דבר נוסף תמוה שעושה יעקב כשהוא מגיע לחרן – התפרצותו הרגשית כלפי רחל כולל נשיקתה.
עוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר עִמָּם וְרָחֵל בָּאָה עִם־הַצֹּאן אֲשֶׁר לְאָבִיהָ כִּי רֹעָה הִוא: וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב אֶת־רָחֵל בַּת־לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וְאֶת־צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב וַיָּגֶל אֶת־ הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וַיַּשְׁקְ אֶת־צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ: וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב לְרָחֵל וַיִּשָּׂא אֶת־קֹלוֹ וַיֵּבְךְּ: וַיַּגֵּד יַעֲקֹב לְרָחֵל כִּי אֲחִי אָבִיהָ הוּא וְכִי בֶן־רִבְקָה הוּא וַתָּרָץ וַתַּגֵּד לְאָבִיהָ: (בראשית כט ט-יב).1
וַיִּגַּשׁ וַיִּשַּׁק לוֹ … וַיִּשָּׂא עֵשָׂו קֹלוֹ וַיֵּבְךְּ: (בראשית פרק כז, פסוקים כז לח).2
בראשית רבה ע יא פרשת ויצא – יעקב, הרועים ורחל
"ויאמר להם השלום לו?" – השלום ביניכם לבינו? "ויאמרו שלום", ואם פְּטָטִים אתה מבקש, "והנה רחל בתו באה עם הצאן" (כט ו). זאת אומרת שהדיבור מצוי בנשים.3 "ויאמר הן עוד היום גדול, לא עת האסף המקנה". אמר להם: אם שומרי שכר אתם – "הן עוד היום גדול". ואם שלכם אתם רועים – "לא עת האסף המקנה".4
"עודנו מדבר עמם ורחל באה" – אמר רבן שמעון בן גמליאל: בוא וראה, כמה בין שְׁכֵנוּת לִשְׁכֵנוּת!5 להלן שבע היו ובקשו הרועים להזדווג להן, זהו שכתוב: "ויבואו הרועים ויגרשום" (שמות ב יז). ברם כאן, אחת היתה ולא נגע בה בריה, על שם: "חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם" (תהלים לד ח) – לסובבים ליראיו.6
בראשית רבה ע יב פרשת ויצא – נשיקה של קריבות ובכי של ריחוק
"ויהי כאשר ראה יעקב ויגש יעקב ויגל את האבן" (בראשית כט י) – אמר ר' יוחנן: כזה שהוא מעביר פקק מעל פי צלוחית.7
"וישק יעקב לרחל" (כט יא) – כל נשיקה של תִּפְלוּת חוץ משלוש: נשיקה של גְדוּלָה, נשיקה של פרקים,8 נשיקה של פרישות.9 נשיקה של גדולה: "ויקח שמואל את פך השמן ויצוק על ראשו וישקהו" (שמואל א י א).10 נשיקה של פרקים: "וילך ויפגשהו בהר האלהים וישק לו" (שמות ד כז).11 נשיקה של פרישות: "ותישק ערפה לחמותה ורות דבקה בה" (רות א יד).12 רבי תנחומא אמר: אף נשיקה של קְרִיבוּת, שנאמר: "וישק יעקב לרחל" – שהיתה קרובתו.13
"וישא את קולו ויבך" – למה בכה? אמר: אליעזר בשעה שהלך להביא את רבקה, מה כתוב בו? "ויקח העבד עשרה גמלים מגמלי אדוניו וכל טוב אדוניו בידו", ואני, לא נזם אחד ולא צמיד אחד!14 דבר אחר: למה בכה? שראה שאינה נכנסת עמו לקבורה. זה הוא שהיא אומרת לה15: "לכן ישכב עמך הלילה" (בראשית ל טו) – אמרה לה: עמך הוא שוכב, אין הוא שוכב עמי.16 דבר אחר: למה בכה? שראה האנשים מלחשים אלו לאלו מפני שנשקה. אמרו: מה בא זה לחדש לנו דבר ערוה? שמשעה שלקה העולם בדור המבול, עמדו אומות העולם וגדרו עצמן מן הערוה. זאת אומרת שאנשי מזרח גדורים מן הערוה.17
שמות רבה ה י פרשת שמות – מעשה באח ואחות
"וַיֵּלֶךְ וַיִּפְגְּשֵׁהוּ בְּהַר הָאֱלֹהִים וַיִּשַּׁק לוֹ" (שמות ד כז)18 … אמרו רבותינו: כל נשיקות של תִּפְלוּת הן, חוץ משלוש: נשיקה של גדולה, נשיקה של פרישות, נשיקה של פרקים. …19 ויש אומרים: אף נשיקה של קריבות אין בה גנאי, שנאמר: "וישק יעקב לרחל" – שהיתה קרובתו. אמר רבי פנחס: מעשה היה באח ובאחות שהיה אחד מהם בגוש חלב ואחד מהן בבית מרון. נפלה דליקה בביתו של גוש חלב, באתה אחותו מבית מרון ונפלה עליו והיתה מחבקתו ומנשקתו. אמרה לו: איני מורגלת לבא אליך, אלא פחדתי דהוית אחי באננקי ופלטת ממנה.20
עבודה זרה יז ע"א, שבת יג ע"א – קרבה משפחתית
אמר ר' פדת: לא אסרה תורה אלא קריבה של גלוי עריות בלבד, שנאמר: "איש איש אל כל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערוה". עולא כשהיה בא מבית המדרש, היה מנשק לאחיותיו על ידיהן ויש שאומרים שהיה מנשקן על חזיהן. ופליגא דידיה אדידיה, דאמר עולא: קריבה בעלמא אסור, משום: לך לך, אמרין, נזירא, סחור סחור לכרמא לא תקרב.21
בראשית רבה עד ב פרשת ויצא – מנהגי המזרח המשובחים
"וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה השדה" (בראשית לא ד) – אמר רבן שמעון בן גמליאל: בשלושה דברים אני אוהב את בני המזרח: שאינן נושכים ואוכלים, אלא חותכים ואוכלים.22 ואין נושקין בפה, אלא ביד. ואין נוטלים עצה אלא בשדה, כענין שנאמר: "וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה" במקום רווח. המשל אומר: בשדה שיש בו איזגרין (שיחים? משוכות?), לא תאמר מילות מיסטורין.23
רש"י בראשית פרק כט – שתיקה על הנשיקה
פסוק י: ויגש יעקב ויגל – כזה שמעביר את הפקק מעל פי צלוחית, להודיעך שכחו גדול:
פסוק יא: ויבך – לפי שצפה ברוח הקודש שאינה נכנסת עמוס לקבורה. דבר אחר לפי שבא בידים ריקניות וכו'.24
רד"ק בראשית פרק כט – כוחו של יעקב
ויגל את האבן – עם שלשה הרועים שהיו שם או הוא לבדו, והיה לו זה מברכת האל שנתן לו כח יתירה.25
וישק – כיון שראתה שעשה כל זה בעבורה קבלה נשיקתו: ויבך – זו היא בכיה של שמחה ומרוב אהבה והמית הלב.26
אבן עזרא בראשית כט יב – אימתי הזדהה יעקב
ויגד יעקב לרחל מאוחר, וטעמו וכבר הגיד יעקב לרחל, ואחר כן וישק. ורבים כמוהו.27
רמב"ן בראשית פרק כט – נשיקה על הראש
… או שהיה לבן צנוע ממנו (מיתרו) כי משפחת אברהם כשרה וצנועה, ורחל היתה קטנה ואין לחוש לה. וזה ענין וישק יעקב לרחל. או הוא כדברי רבי אברהם (לעיל כז כז), כי נשיקה בלמ"ד איננה בפה, רק נשק אותה על ראשה או על כתיפה.28
ר' חיים פלטיאל בראשית פרק כט – תשוקה, לא נשיקה
וישק יעקב לרחל. תימה הוא שנשק אשה שלא ראה מימיו, ועוד שבכה ואין נשיקה ע"י בכיה! לכן יש לומר שהוא כמו "ואל אשך תשוקתך". ועוד יש לומר, שהיה תאב ליקח אותה שראה שיהיה לה בנים שבחלקם יבנה בית המקדש. "וישא קולו ויבך" לפי שלא תקבר(י) עמו ועוד שבא בידים ריקניות.29
הכתב והקבלה בראשית כט יא פרשת ויצא – נפשות מתאחדות
"וישק יעקב לרחל". נשיקה עם למ"ד ביד או בכתף או בצואר ע"פ מנהג המדינות, ובלא למ"ד היא בפה (ראב"ע). ורבותינו אמרו במדרש רבה: כל נשיקה לתפלות בר מן תלת: נשיקה של גדולה, נשיקה של פרקים ונשיקה של פרישות וגו'. ר' תנחומא אומר: אף נשיקה של קריבות, שנאמר: וישק יעקב לרחל. כי סיבת הנשיקה היא לרוב אהבה וחשק הבוער בלב להתחבר יחד עד ששפתותיו משיקות איש אל אחיהו. מלבד אלה השלושה שהם צובעות מצד אהבת הנפש. כי נפשו אוהבת את נפש רעהו ומדרך אלו השלושה שתתעורר הנפש להדבק עם רעהו, עת שרואהו לפרקים אז תתעורר אהבה עזה בלב … ולר' תנחומא גם בין הקרובים מצד שנפשותם מתאחדות.30
מסכת מגילה דף י עמוד ב
דבר זה מסורת בידינו מאנשי כנסת הגדולה: כל מקום שנאמר "ויהי" אינו אלא לשון צער… והכתיב: "ויהי כאשר ראה יעקב את רחל"!31
שבת שלום
מחלקי המים