מים ראשונים: בתחרות על אמרת חז"ל הנדרשת ביותר, נראה שביטוי זה יזכה לאחד המקומות הראשונים, אם לא הראשון. מה כבר לא נכתב וחובר בנושא זה? ראו ספרו של שלום רוזנברג: לא בשמים היא, תורה שבע"פ – מסורת וחידוש, הוצאת תבונות, מכללת הרצוג, תשנ"ז ורבים אחרים. ואנו לא באנו אלא להאיר מספר זוויות קטנות בנושא.
לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה: (דברים ל יב).1
מסכת עירובין דף נה עמוד א – פשט הביטוי
והיינו דאמר אבדימי בר חמא בר דוסא: מאי דכתיב "לא בשמים היא" "ולא מעבר לים היא"? "לא בשמים היא" – שאם בשמים היא אתה צריך לעלות אחריה, ואם מעבר לים היא – אתה צריך לעבור אחריה. רבא אמר: "לא בשמים היא" – לא תמצא במי שמגביה דעתו עליה כשמים, ולא תמצא במי שמרחיב דעתו עליה כים. רבי יוחנן אמר: "לא בשמים היא" – לא תמצא בגסי רוח, ולא מעבר לים היא – לא תמצא לא בסחרנים ולא בתגרים.2
בבא מציעא דף נט עמוד ב – בפרשת תנורו של עכנאי
חזר ואמר להם: אם הלכה כמותי – מן השמים יוכיחו. יצאתה בת קול ואמרה: מה לכם אצל רבי אליעזר שהלכה כמותו בכל מקום! עמד רבי יהושע על רגליו ואמר: לא בשמים היא. – מאי לא בשמים היא? – אמר רבי ירמיה: שכבר נתנה תורה מהר סיני, אין אנו משגיחין בבת קול, שכבר כתבת בהר סיני בתורה: אחרי רבים להטות" (שמות כג ב).3
מסכת בבא מציעא דף פו עמוד א – המחלוקת במתיבתא דרקיע
קא מיפלגי במתיבתא דרקיעא: אם בהרת קודמת לשער לבן – טמא, ואם שער לבן קודם לבהרת – טהור. ספק, הקב"ה אומר: טהור, וכולהו מתיבתא דרקיעא אמרי טמא. ואמרי: מאן נוכח – נוכח רבה בר נחמני. דאמר רבה בר נחמני: אני יחיד בנגעים, אני יחיד באהלות.4
…. כי הוה קא נייחא נפשיה, אמר: טהור, טהור. יצאת בת קול ואמרה: אשריך רבה בר נחמני שגופך טהור ויצאתה נשמתך בטהור.5
דרשות הר"ן הדרוש השביעי – הסבר לתנורו של עכנאי למחלוקת על ספק הבהרת
… שדבר ידוע שכל התורה שבכתב ובעל פה נמסרה למשה, כמו שאמר: … "ועליהם ככל הדברים" – מלמד שהראהו הקב"ה דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים … הם המחלוקות וחילוקי הסברות שבין חכמי ישראל. וכולן למדם משה מפי הגבורה בלא הכרעה כל מחלוקת ומחלוקת בפרט. אבל מסר לו כלל אשר בו יודע האמת, והוא: "אחרי רבים להטות" וכן: "לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך" … הרי שניתן רשות לחכמי הדורות להכריע במחלוקת החכמים הנראה להם … וזהו ענין רבי אליעזר הגדול ומחלוקתו …הנה ראו כולם שר' אליעזר מסכים אל האמת יותר מהם, וכי אותותיו כולם אמיתיים צודקים, והכריעו מן השמים כדבריו, ואף על פי כן עשו מעשה כהסכמתם. שאחר ששכלם נוטה לטמא, אף על פי שהיו יודעים שהיו מסכימים הפך מן האמת, לא רצו לטהר. והיו עוברים על דברי תורה אם היו מטהרים, כיון ששכלם נוטה לטמא. שההכרעה נמסרה לחכמי הדורות. ואשר יסכימו הם – הוא אשר צוהו ה'.6
מסכת תמורה דף טז עמוד א – הלכות שנשתכחו אחרי פטירת משה
אמר רב יהודה אמר שמואל: שלשת אלפים הלכות נשתכחו בימי אבלו של משה. אמרו לו ליהושע שאל!7 אמר להם: "לא בשמים היא". אמרו לו לשמואל שאל! אמר להם: "אלה המצות" – שאין הנביא רשאי לחדש דבר מעתה.8
מים ביניים: מגמרא זו נראה לשפוך אור נוסף (חדש?) על פרשת תנורו של עכנאי. הכוונה לעימות של חכם מול נביא ועדיפות החכם, כפי שמצוי במספר מקומות, כגון זה שבירושלמי סנהדרין פרק יא הלכה ד: "נביא וזקן למה הן דומין? למלך ששלח שני פלמנטרין שלו למדינה. על אחד מהן כתוב אם אינו מראה חותם שלי וסמנטורין שלי אל תאמינו לו, ועל אחר כתוב אף על פי שאינו מראה לכם חותם שלי וסמנטורין שלי תאמינו לו". ר' אליעזר בן הורקנוס מנסה להחזיר את כוחה של הנבואה וההתגלות לשיח בית המדרש. ועל כך עונה לו ר' יהושע: כבר בימי יהושע, מיד לאחר פטירתו של משה, נקבע הקו הברור בין נביא לחכם! לגבי נביא: "לא בשמים היא" – "אין נביא רשאי לחדש דבר מעתה", אבל חכמים מחדשים ומחדשים!
ספרי במדבר פרשת בהעלותך פיסקא סח – משה שואל את השכינה
"עמדו ואשמעה" (במדבר ט ח),9 כאדם שאומר: אשמע דבר מפי רבי. אשרי ילוד אשה שכך היה מובטח שכל זמן שהיה רוצה היה מדבר עמו.10
אמר ר' חידקא: שמעון השקמוני היה לי חבר מתלמידי ר' עקיבא, ואמר: יודע היה משה שאין טמא אוכל את הפסח. על מה נחלקו? אם יזרק הדם עליהם אם לאו. ראויה היתה פרשת טמאים שתאמר על ידי משה אלא שזכו אלו שתיאמר על ידיהם לכך שמגלגלים זכות על ידי זכאי וחובה על ידי חייב.11
דברים רבה פרשה ח סימן ו – במלחמה עם המינים
"לא בשמים היא" – אין אנו יודעין שהתורה אינה בשמים? אלא מהו לא בשמים היא? אמר להם משה: שלא תאמרו משה אחר עומד ומביא לנו אחרת מן השמים, כבר אני מודיע אתכם: לא בשמים היא – שלא נשתייר הימנה בשמים. א"ר חנינא: היא וכל כלי אומנותה נתנה: ענוותנותה וצדקתה וישרותה [עבדותה] ומתן שכרה.12
רמב"ם הלכות שופר וסוכה ולולב פרק ח הלכה ה – בת קול בבית מדרשו של הראב"ד
הדס שנקטם ראשו כשר …
השגת הראב"ד: אמר אברהם: כבר הופיע רוח הקודש בבית מדרשנו מכמה שנים והעלינו שהוא פסול … והכל ברור בחבורנו ומקום הניחו לי מן השמים.13
שבת שלום
ואתם נצבים
מחלקי המים
מים אחרונים: בהמשך להערת השוליים האחרונה על דברי הראב"ד לעיל, יש להוסיף ולהעיר שאין הוא היחיד ובתקופת הראשונים (וגם מקצת מהאחרונים) היו מגדולי ישראל שנעזרו בבת קול או ברוח הקודש שהופיעה בבית המדרש. ראו שו"ת מן השמים בהוצאה מוסד הרב קוק ובהערותיו של ראובן מרגליות. ובימינו, שו"ת יביע אומר לרב עובדיה יוסף זצ"ל, חלק א – אורח חיים סימן מא: "בענין הנ"ל אם יש לפסוק הלכה ע"פ שו"ת מן השמים". וכבר זכינו כנזכר לעיל לדון בבת קול בדברינו בת קול בסיני ובבית המדרש בחג השבועות.