פרשות השבוע

כֹּה תְבָרֲכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם:

יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ:

יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ:

יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם:

וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם: (במדבר ו, כג-כז).¹

 

רשב"ם במדבר פרק ו פסוק כג

כה תברכו את בני ישראל – כלומר, לא תברכו מברכת פיכם כאדם שאומר תבואתה לראש פלוני כך וכך, אלא אלי תתפללו שאברכם אני, כמו שמפרש "יברכך ה' ". ואני אשמע קולכם כאשר תאמרו ואברכם לישראל, כמו שמפרש "ושמו את שמי על בני ישראל". כשיברכו כהנים לישראל בשמי ולא בשמם, "אני אברכם" לישראל כמו שיתפללו הכהנים ואומרים "יברכך ה' ".²

במדבר רבה פרשה יא סימן ב³

דבר אחר: "דומה דודי לצבי" – מה הצבי הזה מקפץ ממקום למקום ומגדר לגדר ומאילן לאילן ומסוכה לסוכה, כך הקב"ה מדלג ומקפץ מכנסת זו לכנסת זו. וכל כך למה? בשביל לברך את ישראל, שנאמר: "בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך" (שמות כ כא). באיזו זכות? בזכות של אברהם אבינו, שכתוב: "כה תברכו", כמו שאתה אומר: "כה יהיה זרעך" (בראשית טו ה).⁴

"הנה זה עומד אחר כתלנו" – בשעה שבא הקב"ה לבקר את אברהם אבינו ביום שלישי למילה – כמו שאתה אומר: "וירא אליו ה' באלוני ממרא והוא יושב פתח האוהל" (בראשית יח א), "ישב" כתוב – בא לעמוד, אמר לו הקב"ה: שב, אברהם, אתה סימן לבניך, שבשעה שבניך נכנסים לבתי כנסיות ולבתי מדרשות וקוראים את שמע ויושבים, וכבודי עומד. ומה טעם? "אלהים נצב בעדת אל" (תהלים פב א). אמר ר' חגאי בשם ר' יצחק: "אלהים עומד" לא כתוב כאן, אלא: "אלהים נצב" – אטימוס⁵, כמו שאתה אומר: "והיה טרם יקראו ואני אענה" (ישעיה סה כד); לכך נאמר: "הנה זה עומד אחר כתלנו" – אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות.⁶

"משגיח מן החלונות" – בשעה שאמר הקב"ה לאהרן ולבניו: "כה תברכו את בני ישראל", אמרו ישראל לפני הקב"ה: ריבון העולמים, לכהנים אתה אומר שיברכו אותנו? אין אנו צריכים אלא לברכותיך ולהיותינו מתברכים מפיך, זהו שכתוב: "השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל" (דברים כו טו). אמר להם הקב"ה: אף על פי שאמרתי לכהנים, שיהיו מברכים אתכם, עמהם אני עומד ומברך אתכם. לפיכך הכהנים פורשים את כפיהם, לומר: שהקב"ה עומד אחרינו. ולכך הוא אומר: "משגיח מן החלונות" – מבין כתפותיהם של כהנים, "מציץ מן החרכים" – מבין אצבעותיהם של כהנים. "ענה דודי ואמר לי" –  "ואני אברכם" (במדבר ו כז).⁷

משנה מסכת סוטה פרק ז משנה ו

ברכת כהנים כיצד? במדינה אומרים אותה שלש ברכות ובמקדש ברכה אחת.⁸ במקדש אומר את השם ככתבו ובמדינה בכנויו.⁹ במדינה כהנים נושאים את ידיהן כנגד כתפיהן, ובמקדש על גבי ראשיהן.¹⁰ חוץ מכהן גדול שאינו מגביה את ידיו למעלה מן הציץ.¹¹ ר' יהודה אומר: אף כהן גדול מגביה ידיו למעלה מן הציץ, שנאמר: "וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם" (ויקרא ט כב).¹²

רמב"ם הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק יד הלכה יד

בכל מקום משתדלין שיהיה הַמָּקְרֵא אותן ישראל, שנאמר: אמור להם, מכלל שאין הַמָּקְרֵא מהם.¹³

במדבר רבה פרשה יא סימן ב

"והיה ברכה" – כבר כתוב: "ואברכך", ומה תלמוד לומר: "והיה ברכה"? אמר ר' אלעזר: אמר לו הקב"ה: משבראתי עולמי ועד עכשיו, הייתי זקוק לברך את בריותי, שנאמר: "ויברך אותם אלהים" (בראשית א כב), ואומר: "ויברך אלהים את נח ואת בניו" (בראשית ט א), אבל מכאן ואילך הרי ברכות מסורות לך. למי שיהנה לך לברך, ברך. ואף על פי כן לא ברך אברהם לבניו. למה כן? משל למלך, שהיה לו פרדס, נתנו לאריס. והיה בתוך אותו פרדס אילן אחד של סם חיים ואילן אחד של סם המות. אמר אותו אריס: אם משקה אני האילן של סם חיים, אילן של סם המות שותה!. אמר האריס: אני אעבוד ואשלים, ומה שהמלך רוצה לעשות לו בפרדסו, יעשה. כך, המלך – זה הקב"ה, והפרדס – זה העולם. מסרו לאברהם, שאמר לו: "והיה ברכה". מה עשה אברהם? היו לו שני בנים, אחד צדיק ואחד רשע, יצחק וישמעאל. אמר אברהם: אם מברך אני את יצחק, הרי ישמעאל מבקש להתברך, והוא רשע; אלא אעבוד אני ואשלים. בשר ודם אני, משאפטר מן העולם, מה שהקב"ה חפץ לעשות בעולמו, יעשה. כשנפטר אברהם, נגלה הקב"ה על יצחק וברכו, שנאמר: "ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו" (בראשית כה יא).¹⁴ ויצחק ברך ליעקב, ויעקב ברך לשנים עשר שבטים, שנאמר: "כל אלה שבטי ישראל… ויברך אותם" (בראשית מט כח).¹⁵ מכאן ואילך, אמר הקב"ה, הרי הברכות מסורות לכם: הכהנים יהיו מברכים את בני, כשם שאמרתי לאברהם אביהם: "והיה ברכה". לכך נאמר: "כה תברכו את בני ישראל".¹⁶

רמב"ם הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק טו הלכה א – ז

ששה דברים מונעין נשיאת כפים: הלשון, והמומין, והעבירה, והשנים, והיין, וטומאת הידים …

העבירה כיצד? כהן שהרג את הנפש אע"פ שעשה תשובה לא ישא את כפיו … וכהן שעבד כוכבים בין באונס בין בשגגה אף על פי שעשה תשובה אינו נושא את כפיו לעולם … וכן כהן שהמיר לעכו"ם אע"פ שחזר בו אינו נושא את כפיו לעולם, ושאר העבירות אין מונעין.

כהן שלא היה לו דבר מכל אלו הדברים המונעין נשיאת כפים, אף ע"פ שאינו חכם ואינו מדקדק במצות או שהיו הבריות מרננים אחריו או שלא היה משאו ומתנו בצדק, הרי זה נושא את כפיו ואין מונעין אותו. לפי שזו מצות עשה על כל כהן וכהן שראוי לנשיאת כפים ואין אומרים לאדם רשע הוסף רשע והימנע מן המצות.¹⁷

מסכת חולין דף מט עמוד א

דתניא, "כה תברכו את בני ישראל" – רבי ישמעאל אומר: למדנו ברכה לישראל מפי כהנים, לכהנים עצמן לא למדנו. כשהוא אומר "ואני אברכם", הוי אומר: כהנים מברכין לישראל, והקב"ה מברך לכהנים. רבי עקיבא אומר: למדנו ברכה לישראל מפי כהנים, מפי גבורה לא למדנו, כשהוא אומר "ואני אברכם", הוי אומר: כהנים מברכין לישראל והקב"ה מסכים על ידם. אלא רבי עקיבא ברכה לכהנים מנא ליה? אמר רב נחמן בר יצחק: מ"ואברכה מברכיך".¹⁸

מדרש תנחומא הנדפס פרשת נשא סימן יז¹⁹

"ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן" (במדבר ז א). מה כתיב למעלה מן הענין? "יברכך ה' וישמרך". אמר רבי יהושע דסכנין: משל למלך שקידש ועשה לבתו קידושין ושלטה בה עין הרע. עמד המלך להשיא בתו.²⁰ מה עשה? נתן לה קמיע ואמר לה: הקמיע זה יהא עליך שלא תשלוט בך עין הרע. כך כשנתן הקב"ה התורה לישראל עשה להם פומבי, שנאמר: "וכל העם רואים את הקולות" (שמות כ), ולא היו אלא קידושין, שנאמר: "ויאמר ה' אל משה לך אל העם וקדשתם וגו' "(שם יט).²¹ ושלטה בהם עין הרע ונשתברו הלוחות … כיון שבאו ועשו להם משכן נתן להם הקב"ה הברכות תחילה שלא תשלוט בהם עין רעה. לכך כתיב: "יברכך ה' וישמרך" תחילה, ואחר ברכת כהנים: "ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן". אמר ר' אבהו: אין מדת הקב"ה כמדת מלך בשר ודם. מלך בשר ודם כשנכנס במדינה, משבני המדינה מקלסין אותו ומכבדין אותו אחרי כן הוא עושה להם כל צרכיהן ועושה להם נחת רוח במדינה. אבל הקב"ה אינו כן, עד שלא עשו ישראל את המשכן נתן להם הקב"ה את הברכות, שנאמר: "יברכך ה' וישמרך" ואחרי כן: "ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן". לכך אמר דוד: "אשמעה מה ידבר האל ה' כי ידבר שלום אל עמו ואל חסידיו" (תהלים פה).²²

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: מרוב שהארכנו בדרשות "סביב" ברכת כהנים לא הגענו לדרשות על הברכה עצמה:

"יברכך ה' וישמרך" – עם הברכה שמירה. "יברכך" – בבנים "וישמרך" – בבנות, שהבנות צריכות שמירה.

"יאר ה' פניו אליך" – יתן לך מאור פנים, שיביט בך בפנים מאירות.

"ויחונך" – יחונך במשאלותיך, יתן בכם דעת שתהיו חוננים זה את זה.

"ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום" – שלום בכניסתך, שלום ביציאתך, שלום בביתך, שלום עם כל אדם.

וכבר זכינו להשלים ולדון בברכת כהנים עצמה בדברינו ברכת כהנים בפרשה זו בשנה האחרת.