חצוצרות משה | מחלקי המים

פרשות השבוע

ויחי
ויגש
מקץ
וישב
וישלח
ויצא
תולדות
חיי-שרה
וירא
לך־לך
נח
בראשית
וזאת-הברכה
האזינו
נצבים-וילך
כי־תבוא
כי־תצא
שופטים
ראה
עקב
ואתחנן
דברים
מטות-מסעי
פינחס
בלק
חקת
קורח
שלח-לך
בהעלתך
נשא
במדבר
בהר-בחקתי
אמור
אחרי מות-קדושים
תזריע-מצורע
שמיני
צו
ויקרא
ויקהל-פקודי
hebrew
תצוה
תרומה
משפטים
יתרו
בשלח
בא
וארא
שמות
ויחי
ויגש
מקץ
וישב
וישלח
ויצא
תולדות
חיי-שרה
וירא
לך־לך
נח
בראשית
וזאת-הברכה
האזינו
וילך
נצבים
כי־תבוא
כי־תצא
שופטים
ראה
עקב
ואתחנן
דברים
מטות-מסעי
פינחס
בלק
חקת
קורח
שלח-לך
בהעלתך
נשא
במדבר
בהר-בחקתי
אמור
אחרי מות-קדושים
תזריע-מצורע
שמיני
צו
ויקרא
פקודי
ויקהל
כי תשא
תצוה
תרומה
משפטים
יתרו
בשלח
בא
וארא
שמות
ויחי
ויגש
מקץ
וישב
וישלח
ויצא
תולדות
חיי-שרה
וירא
לך־לך
נח
בראשית
וזאת-הברכה
האזינו
נצבים-וילך
כי־תבוא
כי־תצא
שופטים
ראה
עקב
ואתחנן
דברים
מטות-מסעי
פינחס
בלק
חקת
קורח
שלח-לך
בהעלתך
נשא
במדבר
בחקתי
בהר
אמור
קדושים
אחרי מות
מצורע
תזריע
שמיני
צו
כי תשא
ויקרא
פקודי
ויקהל
כי תשא
תצוה
תרומה
משפטים
יתרו
בשלח
בא
וארא
שמות
ויחי
ויגש
מקץ
וישב
וישלח
ויצא
תולדות
חיי-שרה
וירא
לך־לך
נח
בראשית
וזאת-הברכה
האזינו
ניצבים-וילך
כי־תבוא
כי־תצא
שופטים
ראה
עקב
ואתחנן
דברים
מטות-מסעי
פינחס
בלק
חקת
קורח
שלח-לך
בהעלתך
נשא
במדבר
בהר-בחקתי
אמור
אחרי מות-קדושים
תזריע-מצורע
שמיני
צו
ויקרא
ויקהל-פקודי
כי תשא
תצוה
תרומה
משפטים
יתרו
בשלח
בא
וארא
שמות
ויחי
ויגש
מקץ
וישב
וישלח
ויצא
תולדות
חיי-שרה
וירא
לך־לך
נח
בראשית
האזינו
וילך
ניצבים
כי־תבוא
כי־תצא
שופטים
ראה
עקב
ואתחנן
דברים
מסעי
מטות
פינחס
בלק
חקת
קורח
שלח-לך
בהעלתך
נשא
במדבר
בחוקותי
בהר
אמור
קדושים
אחרי מות
מצורע
תזריע
שמיני
צו
ויקרא
פקודי
ויקהל
כי תשא
תצוה
תרומה
משפטים
יתרו
בשלח
בא
וארא
שמות
ויחי
ויגש
מקץ
וישב
וישלח
ויצא
תולדות
חיי-שרה
וירא
לך־לך
נח
בראשית
האזינו
וילך
ניצבים
כי־תבוא
כי־תצא
שופטים
ראה
עקב
ואתחנן
דברים
מטות-מסעי
פינחס
בלק
חקת
קורח
שלח-לך
בהעלתך
נשא
במדבר
בהר-בחקתי
אמור
אחרי מות-קדושים
תזריע-מצורע
שמיני
צו
ויקרא
ויקהל-פקודי
כי תשא
תצוה
תרומה
משפטים
יתרו
בשלח
בא
וארא
שמות
ויחי
ויגש
מקץ
וישב
וישלח
ויצא
תולדות
חיי-שרה
וירא
לך־לך
נח
בראשית
וזאת-הברכה
האזינו
ניצבים-וילך
כי־תבוא
כי־תצא
שופטים
ראה
עקב
ואתחנן
דברים
מטות-מסעי
פינחס
בלק
חקת
קורח
שלח-לך
בהעלתך
נשא
במדבר
בהר-בחקתי
אמור
אחרי מות-קדושים
תזריע-מצורע
שמיני
צו
ויקרא
ויקהל-פקודי
כי תשא
תצוה
תרומה
משפטים
יתרו
בשלח
בא
וארא
שמות
ויחי
ויגש
מקץ
וישב
וישלח
ויצא
תולדות
חיי-שרה
וירא
לך־לך
נח
בראשית
זאת-הברכה
האזינו
וילך
ניצבים
כי־תבוא
כי־תצא
שפטים
ראה
עקב
ואתחנן
דברים
מסעי

חצוצרות משה

פרשת בהעלותך, ‏תשע"ה

עדכון אחרון: 18/04/2021

עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף … וְהָיוּ לְךָ לְמִקְרָא הָעֵדָה וּלְמַסַּע אֶת־הַמַּחֲנוֹת: וְתָקְעוּ בָּהֵן וְנוֹעֲדוּ אֵלֶיךָ כָּל־הָעֵדָה אֶל־פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד: וְאִם־בְּאַחַת יִתְקָעוּ וְנוֹעֲדוּ אֵלֶיךָ הַנְּשִׂיאִים רָאשֵׁי אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל: וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה וְנָסְעוּ הַמַּחֲנוֹת הַחֹנִים קֵדְמָה … וּבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים יִתְקְעוּ בַּחֲצֹצְרוֹת וְהָיוּ לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם.

וְכִי־תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם עַל־הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם וַהֲרֵעֹתֶם בַּחֲצֹצְרֹת וְנִזְכַּרְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם וְנוֹשַׁעְתֶּם מֵאֹיְבֵיכֶם: וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת עַל עֹלֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי אֱלֹהֵיכֶם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם: (במדבר פרק י פסוקים א-י).1

וַיְהִי כְאֶחָד לַמְחַצְּרִים וְלַמְשֹׁרֲרִים לְהַשְׁמִיעַ קוֹל אֶחָד לְהַלֵּל וּלְהֹדוֹת לַה' וּכְהָרִים קוֹל בַּחֲצֹצְרוֹת וּבִמְצִלְתַּיִם וּבִכְלֵי הַשִּׁיר וּבְהַלֵּל לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ וְהַבַּיִת מָלֵא עָנָן בֵּית ה': (דברי הימים ב פרק ה).2

 

ספרי במדבר פיסקא עב – דיבור מלמעלה וחצוצרות מלמטה

"וידבר ה' אל משה לאמר עשה לך שתי חצוצרות כסף", למה נאמרה פרשה זו? לפי שהוא אומר: "על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו" (במדבר ט כג), שומע אני הואיל ונוסעים על פי הדיבר וחונים על פי הדיבר לא יהיו צריכים חצוצרות! תלמוד לומר: "עשה לך שתי חצוצרות כסף", מגיד הכתוב, שאף על פי שנוסעים על פי ה' וחונים על פי ה', צריכים היו חצוצרות.3

המשך שם – משל משה או משל ציבור

"עשה לך" – משלך, "ויקחו אליך" – משל צבור דברי ר' יאשיה.4 ר' יונתן אומר אחד זה ואחד זה משל צבור הכתוב מדבר. ומה תלמוד לומר: "קח לך, עשה לך"? … בשלך אני רוצה יותר מבהם. אבא חנין אומר משום ר' אליעזר: למה נאמרה פרשה זו? לפי שהוא אומר: "בעת ההיא אמר ה' אלי פסל לך", לא היו אלא משל צבור. הא מה תלמוד לומר: "קח לך", "עשה לך" – בשל צבור הכתוב מדבר.5

במדבר רבה טו יג פרשת בהעלותך – משה הוא מלך (גם אברהם)

"עשה לך שתי חצוצרות כסף" זה שאמר הכתוב: "שאו שערים ראשיכם" (תהלים כד ז). בשעה שהכניס שלמה את הארון למקדש אמר: "שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם … ויבא מלך הכבוד" … מיד בקשו השערים לירד עליו ולרוץ את ראשו … וחזר ואמר: "ה' עזוז וגבור ה' גבור מלחמה …6

מהו "ה' צבאות הוא מלך הכבוד סלה" (שם י)? שהוא חולק ליראיו מכבודו. כיצד? הוא נקרא אלהים וקרא למשה אלהים: "ראה נתתיך אלהים לפרעה" (שמות ז א)7  … אמר לו הקב"ה למשה: מלך עשיתיך, שנאמר: "ויהי בישורון מלך" (דברים לג). מה מלך כשהוא יוצא תוקעין לפניו, אף אתה עשה לך שתי חצוצרות כסף; כשתכנס את ישראל יהיו תוקעין בהם והן מתכנסין, שנאמר: "ותקעו בהן ונועדו אליך כל העדה", לכך: "עשה לך שתי חצוצרות כסף".8

… וכל מי שהוא ירא מן הקב"ה, סופו ליעשות מלך. ממי אתה למד? מאברהם, ע"י שנתיירא מן הקב"ה נעשה מלך, שנאמר: כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה (בראשית כב). ומנין שנעשה מלך? שנאמר: אל עמק שוה הוא עמק המלך (בראשית יד). מהו עמק שוה הוא עמק המלך? שהשוו הכל ונטלו עצה וקצצו ארזים ועשו כסא והושיבוהו מלך עליהם. ולא תאמר אברהם בלבד, אלא אפילו משה שנתיירא מן הקב"ה נעשה מלך. לכך כתיב: ירא את ה' בני ומלך"(משלי כד כא).9.

ספרי במדבר פיסקא סא – מקשה במנורה ומקשה בחצוצרות

"וזה מעשה המנורה מקשה זהב עד ירכה עד פרחה מקשה היא" … ומה תלמוד לומר "מקשה היא"? לפי שמצינו בכלי בית עולמים שאם אין להם מין קשה עושים מין גרוטי,10 שומע אני אף במנורה כן? תלמוד לומר: "מקשה היא", שָׁנָה עליו הכתוב לפסול. מיכן אמרו: אין של זהב, עושים של כסף ושל ברזל ושל נחושת ושל בדיל ושל עופרת דברי רבי. ר"י בר' יהודה אומר: אף של עץ ושל חרס. אבל אין להם מין קשה, אל יעשו מין גרוטי.11 מה שאין כן בחצוצרות. שבחצוצרות, אין של כסף לא יעשו של זהב. אבל אין להם מין קשה, עושים מין גרוטי. נמצא כשר במנורה פסול בחצוצרות כשר בחצוצרות פסול במנורה.12

במדבר רבה פרשה טו סימן טז – לך ולא לאחרים

"עשה לך שתי חצוצרות כסף" שיהיו תוקעין לפניך כמלך. "עשה לך" … לך אתה עושה ולא לאחר. אתה משתמש בהן ואין אחר משתמש בהן. תדע לך, שהרי יהושע תלמידו של משה, לא נשתמש בהן אלא בשופרות כשבא להילחם ביריחו … מה כתיב שם: "וירע העם ויתקעו בשופרות" (יהושע ו כ), מלמד שאפילו יהושע תלמידו, לא נשתמש בהם. ולא תאמר ליהושע, אלא אפילו משה רבינו עצמו, שעד שהוא חי נגנזו. א"ר יצחק: הרי שמשה אומר כשהוא בא ליפטר מן העולם: "הקהילו אלי את כל זקני שבטיכם ושוטריכם" (דברים לא כח), והיכן היו החצוצרות לתקוע בהן ולכנסן? אלא עד שהוא בחיים, נגנזו. א"ר יהושע דסכנין בשם רבי לוי: לקיים מה שנאמר: "אין שלטון ביום המות" (קהלת ח ח). הוי: "עשה לך שתי חצוצרות כסף" – לְךָ אַתְּ עושה ואין אחר משתמש בהן כל ימיך.13

תוספתא מסכת סוטה (ליברמן) פרק יג הלכה א

משנבנה בית ראשון נגנז אהל מועד ונגנזו עמו קרסיו קרשיו ובריחיו ועמודיו ואדניו … משנגנז ארון נגנז עמו צנצנת המן וצלוחית של שמן המשחה ומקלו של אהרן שקדיה ופרחיה וארגז שהשיבו פלישתים דרין לאלי ישראל … ומי גנזו? יאשיהו המלך גנזו.14

שבת שלום

מחלקי המים

הערות שוליים

  1. מעשה החצוצרות לא נזכר בתורה, מלבד שהיו עשויים כסף. אבל השימוש בהן נועד למטרות הרבה: מקרא העדה (הראשים או כולם), מסע המחנות וחנייתם, מלחמה, עבודת המקדש, ימי מועד ושמחה. יש כאן חלוקה ברורה בין חצוצרות תקופת המדבר, ימי משה, ובין מצוות החצוצרות לדורות: למקדש, למועדים, להתנחלות ולישיבה בארץ, כפי שהזכרנו. פסוקים ב-ז שייכים לקבוצה הראשונה, בעוד שפסוקים ח-ט שייכים לשנייה. ופסוק ח עומד בתווך וניתן לדרוש לכאן או לכאן ובא לומר שמצוות התקיעה בחצוצרות היא בידי (בפי) הכהנים בלבד. עפ"י חלוקה זו, חלקנו גם את דברינו בו לשני דפים. בדף זה נדון בחצוצרות משה ובע"ה נשלים בשנה האחרת לדון בחצוצרות לדורות. ראה דברינו שופרות בראש השנה.
  2. במקדמה לחצוצרות לדורות, הבאנו את הפסוקים מזאת חנוכת מקדש שלמה בהלל ובשמחה, בחצוצרות וכלי שיר. בתורה, נזכרות החצוצרות רק בספר במדבר ואילו בנ"ך הן מוזכרות מספר לא מועט של פעמים: בהעלאת הארון ע"י דוד (דברי הימים א פרקים יג, טו, טז), בחנוכת מקדש שלמה (הפסוק שהבאנו ופסוקים נוספים שם), במלחמת רחבעם וירבעם (דברי הימים א פרק יג), בניצחון אסא על זרח הכושי (דברי הימים ב פרק טו), במלחמת יהושפט עם בני עמון ומואב (דברי הימים ב פרק כ), בהמלכת יואש (מלכים ב פרק יא, דברי הימים ב פרק כג), בחיזוק בדק הבית (מלכים ב פרק יב), בטיהור המקדש בימי חזקיהו (דברי הימים ב פרק כט), ואף בבית שני (עזרא פרק ג, נחמיה פרק יב). מכל ספרי התנ"ך, נראה שספר דברי הימים אוהב במיוחד את עניין החצוצרות ואף לגבי הפעולה, תקיעה או תרועה, הוא מחדש את הפועל לחצר שבא משם הכלי עצמו (דברי הימים ב ה יג, יג יד, כט כח). אל תאמר לחצרר או לחצרץ, אלא פשוט לחצר. ובמילון אבן שושן מצאנו גם את השרש חצ"ר וגם חצצ"ר כפעולת השמעת הקול בחצוצרה.
  3. שאלת המדרש איננה כ"כ ברורה שהרי באמת אין שום סתירה בין ההחלטה מתי לנסוע ומתי לחנות, שהיא עפ"י ה' ובין ההודעה לעם שיש להתכונן למסע או לחניה. ראה בדומה שאלת הספרי בפיסקא פד: "ויהי בנסוע הארון ויאמר משה קומה ה',  וכתוב אחד אומר: על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו (במדבר ט כ) - כיצד יתקיימו שני כתובים הללו?" גם שם אין זו באמת שאלה ונראה ששני מדרשים אלה רוצים להביע רעיון בדרך של שאלה ריטורית. הרעיון הוא שהגם שנסיעת בני ישראל במדבר הייתה עפ"י ה', נעשתה בדרך טבעית וכנהוג במסע מחנות של עמים אחרים: בדגלים, בסדר מופתי, עפ"י משה וגם בחצוצרות המסמלות גינוי מלכים וצבאות. אין סתירה בין שתי צורות הנהגות אלה. וכפי שרש"י (י ב) מסכם ומביא בשם ברייתא דמלאכת המשכן: "נמצאת אתה אומר: על פי שלושה היו נוסעים: עפ"י הקב"ה, ועפ"י משה ועפ"י החצוצרות". ואנו נוסיף עפ"י רביעי – עפ"י יתרו. ראה את דברי משה ליתרו בפרשתנו: "אַל־נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ כִּי עַל־כֵּן יָדַעְתָּ חֲנֹתֵנוּ בַּמִּדְבָּר וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם: (במדבר י לא), נושא שדנו בו בדברינו דו-שיח משה יתרו בפרשה זו בשנה האחרת. כך או כך, חזרה לעניינינו, על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו, יחד עם החצוצרות המסמלות את גינוני המלכות המשותפים גם לעמים אחרים. ראה דברינו על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו בפרשה זו.
  4. מלשון הספרי משתמע שר' יאשיה מבקש לחלק בין לק"ח לעש"ה. לק"ח כמו "ויקחו אליך" או "ויקחו לי" הוא משל ציבור – יש כאן לקיחה. אבל עש"ה הוא משלך: "עשה לך". אבל מציטוט מדרש זה בגמרא יומא ג ע"ב: "דתניא: קח לך - משלך, ועשה לך - משלך, ויקחו אליך - משל צבור, דברי רבי יאשיה", מסתבר שהאבחנה היא בין לשון יחיד "לך" (בין בפועל עש"ה בין בפועל לקח") ובין לשון רבים "ויקחו".
  5. בדעת רוב של ר' יונתן ואבא חנין, כנגד ר' יאשיה, נפסק שהחצוצרות שעשה משה היו מכספי הצבור (מכסף מיוחד שנגבה למטרה זו? מיתרת התרומה למשכן?). מה שמעניין הוא הקשר עם הלוחות השניים. כמו ש"פסל לך" של הלוחות השניים הוא מכספי הציבור (לכאורה בניגוד למדרש תנחומא כי תשא סימן ל: "אתה קרעת אותה לך והביא את הנייר משלך ואני כותב", ראה גם רש"י שמות לד א), כך גם "עשה לך" של החצוצרות הוא מכספי הציבור ולא מכסף פרטי של משה. ראה שוב כיצד מצוטט מדרש זה בגמרא יומא ג ע"ב שמסכמת שכל ה"קיחות" והעשיות" הן משל ציבור (ואין הבחנה בין לשון רבים או יחיד או פועל זה או אחר) ורק בשני מקרים מיוחדים מביא אהרון (לא משה) משלו: את פר החטאת שלו במילואים (חנוכת המשכן) ואת פר החטאת שלו ושל ביתו ביום הכיפורים. ואת שיטת ר' יאשיה יש להבין. מדוע שמשה ישלם על החצוצרות מכיסו?
  6. המדרש פותח בדרשה הידועה על שלמה שנחשב שביקש להתגדל בשעת חנוכת המקדש ודימה עצמו למלך הכבוד. ראה דרשה זו בגמרא שבת ל ע"ב, שמות רבה ח א ועוד). כאן מובאת הדרשה על מנת להעצים את משה כדלהלן.
  7. ראה דברינו משה איש האלהים בפרשת וזאת הברכה.
  8. מי זוכה למלוכה? מי שהוא ירא ה' ואם כך, אולי משה איננו הראשון? ואכן המדרש שם ממשיך והולך אחורה בסדר המאורעות במקרא ונותן את זכות הראשונים לאברהם:
  9. אגב חצוצרות משה שמסמלות את הנהגתו כמלך, נגררנו לנושא המלוכה ולאברהם אבינו שמלוכתו קדמה לזו של משה. אבל אברהם היה מלך של גויי הארץ ומי שכיבד אותו היה מלך סדום וחבורתו (ראה דברינו סוכתה של סדום) ועמי הארץ כבדו אותו כמו בני חת שקראוהו "נשיא אלהים אתה בתוכנו" ועוד. ראה דברינו קברניט בפרשת חיי שרה. ואילו משה, שנאמר לו בסנה: "אל תקרב הלום ... שכבר מתוקנת הכהונה לאהרון והמלכות לדוד" (שמות רבה סוף פרשה ב, בדברינו אל תקרב הלום), משה שעפ"י המדרש ננזף: "במקום עמודו של עולם אתה עןמד?" (שם), הוא המלך הראשון לעם ישראל, גם אם מלך ללא שושלת המשך. חתימת מלכותו היא בסוף התורה, בפרשת וזאת הברכה: "ויהיה בישורון מלך", אבל תחילתה בפרשתנו והסמל שלה הן החצוצרות וכל מסע הדגלים והמחנות כאשר ארון הברית במרכזם! ולכן גם ברור שהחצוצרות נעשו מכסף הציבור. ועל נושא מלוכתו של משה, בה כבר נגענו פה ושם,. ראה דברינו ויהי בישורון מלך בפרשת וזאת הברכה, ויש לדון ביסודיות ולהעמיק בפעם אחרת. נחזור לחצוצרות.
  10. היינו מחברים חלקי מתכת שונים (גרוטאות) ומתיכים ביחד ואין זה "מקשה אחת" לכתחילה.
  11. שאם אין זהב, אפשר לעשות את המנורה מכל מיני חומרים אחרים (ראה החשמונאים שהדליקו בשיפודי ברזל), ובלבד שאותו החומר יהיה מקשה אחת ולא גרוטי.
  12. שבחצוצרות העיקר הוא סוג החומר, כסף, גם אם מגרוטי שאינו מקשה אחת, ואילו במנורה העיקר הוא מקשה אחת וחומרים רבים כשרים אם אין מהודרים. לקשר ההפוך הזה בין המנורה ובין החצוצרות, יש אולי גם פן באגדה ולא רק בהלכה, למנורה כסמל מלכות גבוה, שבו כל סוג חומר שווה רק השלימות חשובה, מול החצוצרות שהן סמל מלכות בשר ודם, בהן סוג החומר הנוצץ כלפי חוץ הוא שחשוב, אבל ניתן לחבר מחלקים נפרדים. וכל אחד מוזמן לנסות רעיונותיו הוא בהשוואה זו.
  13. ובהמשך המדרש שם ראה שתי דעות לגבי דוד המלך: "עשה לך שתי חצוצרות כסף - אתה משתמש בהן שאתה מלך ואין אחר משתמש בהן אלא דוד המלך, שנאמר: וַיַּעַמְדוּ הַלְוִיִּם בִּכְלֵי דָוִיד וְהַכֹּהֲנִים בַּחֲצֹצְרוֹת .. וּבְעֵת הֵחֵל הָעוֹלָה הֵחֵל שִׁיר־ה' וְהַחֲצֹצְרוֹת וְעַל־ יְדֵי כְּלֵי דָּוִיד מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵל: וְכָל־הַקָּהָל מִשְׁתַּחֲוִים וְהַשִּׁיר מְשׁוֹרֵר וְהַחֲצֹצְרוֹת מַחְצְרִים" (דברי הימים ב כט כו-כח). אמר רב: החצוצרות שהיו במקדש אף הן נגנזו, אבל דוד המלך היה משתמש בכנור שנאמר (תהלים נז) עורה כבודי עורה הנבל וכנור אעירה שחר". החצוצרות שנזכרות בפרשתנו שעשה משה נגנזו עוד בחייו, אבל המצווה לדורות להשתמש בחצוצרות בהזדמנויות שונות, כפי שמתואר בפרשה, לא נעלמה. ראה מצווה שפב בספר החינוך: "לתקוע בחצוצרות במקדש בכל יום בהקריב כל קרבן וכמו כן בשעת הצרות". ועל כך הבטחנו כאמור לדון בפעם אחרת בפרשה זו בעזרת הנותן ליעף כח.
  14. דברים רבים היו ונגנזו, בין סוף תקופת המשכן לבית ראשון, בבית ראשון עצמו (הארון ע"י המלך יאשיהו), בין בית ראשון לשני ("ה' דברים שחסר מקדש אחרון ממקדש ראשון ואילו הן: אש ארון אורים ותומים שמן המשחה ורוח הקודש" ירושלמי מכות פרק ב הלכה ו). ראה דברינו דברים שנגנזו בפרשת תרומה. אבל מכולם, קדמו החצוצרות שנגנזו עוד בימיו של משה. וכל זה, לא רק על מנת שלא ישתמש בהם יהושע ואחרים, לכאורה לכבודו של משה, אלא אדרבא, על מנת להראות למשה את זמניותו וארעיותו של בשר ודם בימיו עלי חלד, גם של משה שעלה אל האלהים והיה המלך הראשון בישראל ("ויהי בישורון מלך"). כמאמר קהלת פרק ח פסוק ח: "אֵין אָדָם שַׁלִּיט בָּרוּחַ לִכְלוֹא אֶת־הָרוּחַ וְאֵין שִׁלְטוֹן בְּיוֹם הַמָּוֶת".

האתר פתוח לגלישה חופשית ואינו דורש רישום. נשמח לשמוע לקבל הערות והארות מכל המבקרים באתר.

בנוסף, דפי פרשת השבוע והמועדים המתחדשים נשלחים במייל לכל המעוניין ומועלים במקביל לאתר.

להצטרפות לרשימת התפוצה