פרשות השבוע

כָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת לְמַעַן תִּחְיוּן וּרְבִיתֶם וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם: …  כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר: … וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ: (דברים ח א-י).¹

הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ לְבִלְתִּי שְׁמֹר מִצְוֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְחֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם: פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ וּבָתִּים טֹבִים תִּבְנֶה וְיָשָׁבְתָּ: … וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ הַמּוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים: … וְאָמַרְתָּ בִּלְבָבֶךָ כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה: (שם שם יא-כ).²

וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שִׂימָהּ בְּפִיהֶם לְמַעַן תִּהְיֶה לִּי הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְעֵד בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל: כִּי אֲבִיאֶנּוּ אֶל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָיו זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ וְאָכַל וְשָׂבַע וְדָשֵׁן וּפָנָה אֶל אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַעֲבָדוּם וְנִאֲצוּנִי וְהֵפֵר אֶת בְּרִיתִי: (דברים לא יט-כ).³

כְּמַרְעִיתָם וַיִּשְׂבָּעוּ שָׂבְעוּ וַיָּרָם לִבָּם עַל כֵּן שְׁכֵחוּנִי: (הושע פרק יג ו).⁴

 

ספרי דברים פרשת עקב פיסקא מג

"ואכלת ושבעת … הישמרו לכם פן יפתה לבבכם". אמר להם: היזהרו שמא תמרדו בַּמָקוֹם, שאין אדם מורד במקום אלא מתוך שובע, שנאמר: "פן תאכל ושבעת ובתים טובים תבנה וישבת, ובקרך וצאנך ירביון וכסף וזהב ירבה לך" (דברים ח יב-יג).⁵ מהו אומר? "ורם לבבך ושכחת את ה' אלהיך" (דברים ח יד). כיוצא בו אתה אומר: "כי אביאנו אל האדמה אשר נשבעתי לאבותיו זבת חלב ודבש". מהו אומר? "ופנה אל אלהים אחרים" (דברים לא כ). כיוצא בו אתה אומר: "וישב העם לאכול ושתה" (שמות לב ו), מהו אומר? "עשו להם עגל מסכה" (שמות לב ח). וכן אתה מוצא באנשי דור המבול שלא מרדו במקום אלא מתוך שובע. מה נאמר בהם: "בתיהם שלום מפחד וכו' שורו עבר וגו' ישלחו כצאן עויליהם וגו' יבלו בטוב ימיהם וגו' " (איוב כא ט-יג), היא גרמה להם: "ויאמרו לאל סור ממנו, מה שדי כי נעבדנו וגו' " (איוב כא יד – טו). אמרו: טפה אחת של גשמים היא אין אנו צריכים לו: "ואיד יעלה מן הארץ" (בראשית ב ו).⁶

דברים פרשת עקב פרק ח פסוק א

כָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת לְמַעַן תִּחְיוּן וּרְבִיתֶם וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם.⁷

ספרי דברים פרשת האזינו פיסקא שיח (טו)

"וישמן ישורון ויבעט", לפי שובע מרדים.⁸ וכן אתה מוצא באנשי דור המבול שלא מרדו בהקב"ה אלא מתוך מאכל ומשתה ומתוך שלוה.⁹

דעת זקנים מבעלי התוספות דברים פרק ח

"ויענך – בדרך … "וירעיבך" – שלא נתן לך מזון אלא דבר יום ביומו וזהו רעבון כמו שאמרו חז"ל: אינו דומה מי שיש לו פת בסלו למי שאין לו.¹⁰ "למען הודיעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם" – ולא תשים ביטחונך על הלחם ועל המזונות, "כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם" – על כל מצותיו וחוקיו שיצאו מפיו יחיה האדם והם יתנו לך חיים בעולם הזה ולעולם הבא.¹¹

מסכת סוטה דף ד עמוד ב

א"ר יוחנן משום ר' שמעון בן יוחי: כל אדם שיש בו גסות הרוח – כאילו עובד עבודת כוכבים. כתיב הכא: "תועבת ה' כל גבה לב" (משלי טז ה), וכתיב התם: "ולא תביא תועבה אל ביתך" (דברים ז כו). ורבי יוחנן דידיה (משלו) אמר: כאילו כפר בעיקר, שנאמר: "ורם לבבך ושכחת את ה' אלהיך וגו' ". ר' חמא בר חנינא אמר: כאילו בא על כל העריות … עולא אמר: כאילו בנה במה.¹²

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) במדבר פרשת בהעלותך

"גם האיש משה גדול מאד בארץ מצרים" (שמות יא ג) – אלא ענו בדעת, שהיה שפל ברך מכל האדם אשר על פני האדמה. שלא נשתבח משה רבינו לא על חכמתו ולא על תורתו ולא בגבורתו אלא בענותנותו.¹³ מיכן אמר ר' פנחס בן יאיר: תורה מביאה לידי מעשים טובים, מעשים טובים מביאה לידי זהירות וכו' עד ענוה מביאה לידי חסידות.¹⁴ ופליגא דרבי יהושע בן לוי, דאמר רבי יהושע בן לוי: ענוה גדולה מכולם, שנאמר: "רוח ה' אלהים עלי יען משח ה' אותי וגו' " (ישעיה סא). וכן שלמה אומר: "תועבת ה' כל גבה לב" (משלי טז)  ואומר: "ורמי הקומה גדועים והגבוהים ישפלו" (ישעיה י). וכן כיוצא בהם, שכל המתיהר כאילו עובד עבודת כוכבים, שנאמר: "ורם לבבך ושכחת את ה' אלהיך" (דברים ח). "אשרי אדם מצא חכמה ואדם יפיק תבונה" (משלי ג).¹⁵

שמות רבה פרשה כו סימן ב, פרשת בשלח

משל לתינוק שהיה רכוב על כתיפו של אביו, וראה חבירו של אביו. אמר לו: ראית את אבא? אמר לו אביו: אתה רוכב על כתפי ואתה שואל עלי?! הריני משליכך ויבוא השונא וישלוט בך. כך אמר הקב"ה לישראל: אני נשאתי אתכם על ענני כבוד. ואתם אומרים: "היש ה' בקרבנו אם אין?"! לפיכך, יבוא השונא וישלוט בכם, הוי: "ויבוא עמלק".¹⁶

מסכת ברכות דף לב עמוד א

אמר רבי חמא ברבי חנינא: אלמלא שלוש מקראות הללו – נתמוטטו רגליהם של שונאי ישראל.¹⁷ חד, דכתיב: "ואשר הרעותי" (מיכה ד ו),¹⁸ וחד, דכתיב: "הנה כחומר ביד היוצר כן אתם בידי בית ישראל" (ירמיהו יח ו);¹⁹ וחד, דכתיב: "והסרתי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר" (יחזקאל לו כו).²⁰ …²¹

דבי רבי ינאי אמרי, מהכא: "ודי זהב" (דברים א א), מאי ודי זהב? אמרי דבי רבי ינאי, כך אמר משה לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, בשביל כסף וזהב שהשפעת להם לישראל עד שאמרו די – הוא גרם שעשו את העגל. אמרי דבי רבי ינאי: אין ארי נוהם מתוך קופה של תבן אלא מתוך קופה של בשר.²² אמר רבי אושעיא: משל, לאדם שהיתה לו פרה כחושה ובעלת אברים, האכילה כרשינין והיתה מבעטת בו. אמר לה: מי גרם ליך שתהא מבעטת בי – אלא כרשינין שהאכלתיך. אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: משל, לאדם אחד שהיה לו בן, הרחיצו וסכו, והאכילו והשקהו, ותלה לו כיס על צוארו,²³ והושיבו על פתח של זונות, מה יעשה אותו הבן שלא יחטא?²⁴ אמר רב אחא בריה דרב הונא אמר רב ששת: היינו דאמרי אינשי מלי כריסיה זני בישי,²⁵ שנאמר: "כמרעיתם וישבעו שבעו וירם לבם על כן שכחוני" (הושע יג ו); רב נחמן אמר, מהכא: "ורם לבבך ושכחת את ה' "; ורבנן אמרי, מהכא: "ואכל ושבע ודשן ופנה אל אלהים אחרים" (דברים לא כ); ואי בעית אימא, מהכא: "וישמן ישרון ויבעט" (דברים לב טו).²⁶ אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: מנין שחזר הקב"ה והודה לו למשה – שנאמר: "וכסף הרביתי להם וזהב עשו לבעל" (הושע ב י).²⁷

רשב"ם ויקרא פרק כג פסוק מג

"למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים" – פשוטו כדברי האומרים במסכת סוכה – סוכה ממש.²⁸ וזה טעמו של דבר: "חג הסוכות תעשה לך באוספך מגרנך ומיקבך" – באוספך את תבואת הארץ ובתיכם מלאים כל טוב דגן ותירוש ויצהר. "למען תזכרו כי בסוכות הושבתי את בני ישראל" – במדבר ארבעים שנה בלא יישוב ובלא נחלה. ומתוך כך תתנו הודאה למי שנתן לכם נחלה ובתיכם מלאים כל טוב. ואל תאמרו בלבבכם: "כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה". וכסדר הזה נמצא בפרשת עקב תשמעון: "וזכרת את כל הדרך אשר הוליכך י"י אלהיך זה ארבעים שנה וגו' ויאכילך את המן וגו' ". ולמה אני מצוה לך לעשות זאת? "כי י"י אלהיך מביאך אל ארץ טובה וגו' ואכלת ושבעת וגו' ורם לבבך ושכחת את י"י אלהיך וגו' ואמרת בלבבך כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה וזכרת את י"י אלהיך כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל". ולכך יוצאים מבתים מלאים כל טוב בזמן אסיפה ויושבין בסוכות, לזכרון שלא היה להם נחלה במדבר ולא בתים לשבת. ומפני הטעם הזה, קבע הקב"ה את חג הסוכות בזמן אסיפת גורן ויקב, לבלתי רום לבבם על בתיהם מלאים כל טוב פן יאמרו ידינו עשו לנו את החיל הזה.²⁹

פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פיסקא יז – ותאמר ציון

"אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני" (תהלים קלז ה). בר קפרא אמר: קיצי בידך וקיצך בידי. קיצי בידך: "ורם לבבך ושכחת את י"י אלהיך" (דברים ח יד). וקיצך בידי: "אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני" (תהלים שם). ר' דוסא אומר: "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני" – מלעשות ניסים.³⁰

שבת שלום

מחלקי המים