פרשות השבוע

בראשית רבה מח ט – אוהל מפולש

אמר ר' אבהו: אהל פלן¹ של אבינו אברהם מפולש היה.² רבי יודן אמר: כדרומילוס הזה³. אמר: אם אני רואה אותן שהפליגו את דרכם להתקרב דרך כאן, אני יודע שהן באים אצלי. כיון שראה אותן שהפליגו, מיד "וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחו ארצה".⁴

גמרא כתובות ח ע"ב – בריתו של אברהם אבינו

אמר לו: קום אימא מלתא כנגד מנחמי אבלים. פתח ואמר: אחינו גומלי חסדים בני גומלי חסדים המחזיקים בבריתו של אברהם אבינו, שנאמר: "כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו … ושמרו דרך ה' לעשות  צדקה ומשפט" (בראשית יח יט).⁵ אחינו, בעל הגמול ישלם לכם גמולכם, ברוך אתה משלם הגמול.⁶

מדרש ילמדנו מאן בראשית אות קג – אשל אברהם

"ויטע אשל" – א"ר נחמיה: אשל – שאל. כשהיה אדם נכנס אצלו, היה אומר: שאל כל מה שאתה מבקש ואני נותן לך. ועשה פונדק בפרשת דרכים, ונותן לעוברים ושבים: אכילה, שתיה, לויה.⁷

שמות רבה א טו – מעשה אבות סימן לבנות – ותיראן המילדות

"ותיראן המילדות" – קשטו עצמן למעשה זקנן, זה אברהם, כמו שהקב"ה מעיד עליו: "כי עתה ידעתי כי ירא א-להים אתה" (בראשית כב יב). אמרו: אברהם אבינו עליו השלום פתח לו פונדק והיה זן את העוברים ואת השבים, בני אדם ערלים; ואנו, לא דיינו שאין לנו להאכילן אלא להרוג אותם? אנו נחייה אותם!⁸

דברים רבה יא ג – בין אברהם למשה, בין ערלים למהולים

אברהם אומר למשה: אני גדול ממך שהייתי זן לעוברים ולשבים. אמר לו משה: אני נתעליתי יותר ממך. אתה היית זן בני אדם ערלים ואני הייתי זן בני אדם מהולים. ולא עוד, אלא אתה היית זן בישוב ואני הייתי זן במדבר.⁹

בראשית רבה מח ט – בני אדם מהוגנים

אמר (אברהם): עד שלא מלתי, היו העוברים והשבים באים אצלי. א"ל הקב"ה: עד שלא מלתה היו בני אדם ערלים באים, עכשיו אני ובני פמליא שלי נגלים עליך.¹⁰ ….

אמר רבי לוי: אחד נדמה לו בדמות סַרְקִי,¹¹ ואחד נדמה לו בדמות נְוָטִי,¹² ואחד בדמות ערבי. אמר: אם רואה אני ששכינה ממתנת עליהם אני יודע שהן בני אדם הגונים. ואם אני רואה אותן חולקים כבוד אלו לאלו, אני יודע שהן הוֹגְנוֹסִים¹³. וכיון שראה אותן חולקין כבוד אלו לאלו, ידע שהן הוגנוסים.¹⁴

אבות דרבי נתן נוסח א פרק ז – הכנסת אורחים של אברהם מול הכנסת אורחים של איוב

"ויהיו עניים בני ביתך". ולא בני ביתך ממש, אלא שיהיו עניים משיחין מה שאוכלים ושותים בתוך ביתך, כדרך שהיו עניים משיחין מה שאוכלין ושותין בתוך ביתו של איוב. וכשנפגשו זה בזה אמר אחד לחבירו: מאין אתה בא? – מתוך ביתו של איוב. ולאן אתה הולך? – לביתו של איוב.¹⁵ וכשבא עליו ההוא פורענות גדול, אמר לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, לא הייתי מאכיל רעבים ומשקה צמאים … ולא הייתי מלביש ערומים … אעפ"כ א"ל הקב"ה לאיוב: איוב, עדיין לא הגעת לחצי שיעור של אברהם. אתה יושב ושוהה בתוך ביתך ואורחין נכנסים אצלך. את שדרכו לאכול פת חטים האכלתו פת חטים, את שדרכו לאכול בשר האכלתו בשר, את שדרכו לשתות יין השקיתו יין. אבל אברהם לא עשה כן, אלא יוצא ומהדר¹⁶ בעולם, וכשימצא אורחין מכניסן בתוך ביתו. את שאין דרכו לאכול פת חטין האכילהו פת חטין, את שאין דרכו לאכול בשר האכילהו בשר, ואת שאין דרכו לשתות יין השקהו יין.¹⁷ ולא עוד, אלא עמד ובנה פלטרין גדולים על הדרכים והניח [שם] מאכל ומשקה וכל הבא ונכנס אכל ושתה וברך לשמים. לפיכך נעשית לו נחת רוח. וכל שהפה שואל מצוי בתוך ביתו של אברהם, שנאמר "ויטע אשל בבאר שבע" (בראשית כא לג).¹⁸

ברכת המזון – "התשלום" לסעודה

מדרש תנחומא פרשת לך לך סימן יב: "וזורע צדקה שכר אמת" – זה אברהם שזרע צדקה והיה מאכיל עוברים ושבים, שנאמר: "ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם ה' אל עולם". לאחר שהיה מאכילן ומשקן היו מברכין אותו. ואמר להם: לי אתם מברכין? ברכו לבעל הבית שנותן לכל הבריות אוכל ומשקה ונותן בהם רוח. והיו אומרים לו: היכן הוא? אמר להם: שליט בשמים ובארץ, ממית ומחיה, מוחץ ורופא, צר את העובר במעי אמו ומוציאו לאויר עולם, מגדל צמחים ואילנות מוריד שאול ויעל. כיון שהיו שומעין כך היו שואלין: כיצד נברך אותו ומחזיקין לו לטובה? היה אומר להם: אמרו ברוך ה' המבורך לעולם ועד, ברוך נותן לחם ומזון לכל בשר. והיה מלמדם ברכות וצדקות.¹⁹

בראשית רבה מג ז: "ויברכהו ויאמר ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ" (בראשית יד יט) … א"ר יצחק: היה מקבל את העוברים ואת השבים. ומשהיו אוכלים ושותים, היה אומר להם: ברכו! והן אומרים לו: מה נאמר? והוא אומר להם: אמרו: "ברוך אל עולם שאכלנו משלו".²⁰ א"ל הקב"ה: אני לא היה שמי ניכר לבריותי והִכַּרְתָּ אותי בבריותי. מעלה אני עליך כאילו אתה שותף עמי בברייתו של עולם. זהו שכתוב: "ויברכהו ויאמר ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ".²¹

בראשית רבה מט ד: "כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו … ושמרו דרך ה' לעשות  צדקה ומשפט" – … ר' עזריה בשם ר' יהודה: בתחילה צדקה ולבסוף משפט. הא כיצד? אברהם היה מקבל את העוברים ואת השבים. משהיו אוכלים ושותים, אמר להם: ברכו. אמרו לו: מה נאמר? אמר להם: אמרו: ברוך א-ל עולם שאכלנו משלו. אם מקבל עליו לברך, היה אוכל ושותה והולך לו. ואם לא היה מקבל עליו לברך, היה אומר לו: תן מה שעליך! והיה אומר לו: מה יש לך עלי? היה אומר לו: קִסְט אחד של יין בעשרה פולרים ועיגול אחד של פת בעשרה פולרים. מי נתן לך יין במדבר? מי נתן לך בשר במדבר? מי נתן לך פת במדבר? משהיה רואה דוֹחַק זה שהוא דוחקו, היה אומר: "ברוך אל עולם שאכלנו משלו". זהו שכתוב בתחילה צדקה ובסוף משפט.²²

רשב"ם בראשית יח א – אברהם מול לוט, יש אש"ל ויש אש"ל

כחום היום – מה צורך לכתוב כחום היום? אלא להודיעך כי בלוט כתוב: "ויבאו שני המלאכים סדומה בערב", ולכך אמר להם לוט: "סורו נא אל בית עבדכם ולינו … והשכמתם והלכתם לדרככם" (בראשית יט ב). אבל אברהם, לפי שבאו אליו כחום היום בבוקר שאין דרך אורחים ללון אלא לאכול ולעבור, לפיכך לא אמר להם אברהם ללון אלא: "וסעדו לבכם ואחר תעבורו".²³

בראשית רבה נב ג פרשת וירא – אחרי הפיכת סדום

"ויסע משם אברהם ארצה הנגב" (בראשית כ א).²⁴ "חכם לב יקח מצות" (משלי י ח). "חכם לב" – זה אברהם, "יקח מצות" – לפי שחרב מקומה של סדום ופסקו העוברים והשבים ולא חסר קִלוּרִין²⁵ שלו כלום, אמר: מה אני מפסיק צדקה מביתי? הלך ונטה לו אהל בגרר.²⁶

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: בהמשך להערה 15 בה הזכרנו גם את חובותיו של האורח עד כדי אי אמירת האמת כיצד התקבל, ראו עוד בגמרא ברכות נח ע"א שהבאנו בסוף הערה 10 על האורח הטוב והאורח הרע: "אורח טוב מהו אומר – כמה טרחות טרח בעל הבית בשבילי, כמה בשר הביא לפני, כמה יין הביא לפני, כמה גלוסקאות הביא לפני, וכל מה שטרח – לא טרח אלא בשבילי. אבל אורח רע מהו אומר – מה טורח טרח בעל הבית זה? פת אחת אכלתי, חתיכה אחת אכלתי, כוס אחד שתיתי, כל טורח שטרח בעל הבית זה – לא טרח אלא בשביל אשתו ובניו". אלה דברי בן זומא שכשהיה צופה בקהל הרב שהתכנס במעלה הר הבית היה מברך: "ברוך חכם הרזים" ומוסיף: "וברוך שברא כל אלו לשמשני. מעלה". ראו דברינו בשבילי נברא העולם בדפים המיוחדים.