וְאֵת שְׂעִיר הַחַטָּאת דָּרֹשׁ דָּרַשׁ מֹשֶׁה וְהִנֵּה שֹׂרָף וַיִּקְצֹף עַל אֶלְעָזָר וְעַל אִיתָמָר בְּנֵי אַהֲרֹן הַנּוֹתָרִם לֵאמֹר: (ויקרא י טז).1
ויקרא רבה פרשה יג סימן א – בשלושה מקומות כעס משה
רבי פנחס ורבי ירמיה בשם ר' חייא בן אבא פתח: "אוזן שומעת תוכחת חיים בקרב חכמים תלין" (משלי טו לא). "אוזן שומעת תוכחת חיים" – אלו בניו של אהרן, שהיו בצד המיתה.2 "בקרב חכמים תלין" – זכו ונתייחד הדיבור עליהם ועל אביהם ועל אחי אביהם בחייהם. זהו שכתוב: "ואת שעיר החטאת דרוש דרש משה והנה שורף" (ויקרא י טז) – מהו דרוש דרש? ב' דרישות. אמר להם: אם שחטתם למה לא אכלתם? אם לא הייתם עתידין לאכול, למה שחטתם? מיד: "ויקצוף על אלעזר ועל איתמר בני אהרון" (שם). וכיון שכעס נתעלמה ממנו הלכה. א"ר הונא: בשלשה מקומות כעס משה ונתעלמה ממנו הלכה, ואלו הן: בשבת ובכלי מתכות ובאוֹנָן.3 בשבת מנין? שנאמר: "ויותירו אנשים ממנו עד בוקר … ויקצוף עליהם משה" (שמות טז כ). וכיון שכעס, שכח לומר להם הלכות שבת אמר להם: "הוא אשר דבר ה' שבתון שבת קודש לה' מחר" (שם כג).4 ובכלי מתכות מנין? שנאמר: "ויקצוף משה על פקודי החיל" (במדבר לא יד). וכיון שכעס, נתעלמה ממנו הלכה ושכח לומר להם הלכות כלי מתכות.5 וכיון שלא אמר משה, אמר אלעזר הכהן תחתיו, שנאמר: "ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא: … זאת חוקת התורה אשר צוה ה' את משה" (שם כא) – אמר להם: למשה רבי ציווה ואותי לא ציווה.6 באונן מנין? שנאמר: "ויקצוף על אלעזר ועל איתמר".7 וכיון שכעס, נתעלמה ממנו הלכה שאונן אסור לאכול בקדשים. "הנותרים לאמר" – רבי פנחס ור' יהודה ברבי סימון. ר' פנחס אמר: אמר להם: הטובים מתו והרעים נשתיירו! ור' יהודה ברמי סימון אמר: אמר להם: אף אתם לואי לא נשתירתם!8
המשך המדרש שם – אהרון עונה למשה ומשה מודה שטעה
"וידבר אהרן אל משה" (ויקרא י יט) – בדיבור ענה כנגדו, כדכתיב: "דבר האיש אדוני הארץ אתנו קשות" (בראשית מב ל) "הן היום הקריבו את חטאתם ואת עולתם לפני ה' ותקראנה אותי כאלה, ואכלתי חטאת היום, הייטב בעיני ה' "? (שם) – אמר לו: היום מתו בני, היום אקריב קרבן; היום מתו והיום אוכל בקדשים?9 מיד דרש אהרן קל וחומר למשה: ומה מעשר הקל אסור לאונן, חטאת החמורה, אינו דין שתהא אסורה לאונן? מיד: "וישמע משה וייטב בעיניו" – הוציא כרוז לכל המחנה ואמר: אני טעיתי את ההלכה ואהרן אחי בא למדני.10 אלעזר ידע את ההלכה ושתק, איתמר ידע את ההלכה ושתק, זכו ונתייחד הדיבור עליהם ועל אביהם ועל אחי אביהם בחייהם. זהו שכתוב: "וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר אלהם: דברו אל בני ישראל לאמור" (ויקרא יא א-ב) – תני ר' חייא: "לאמר אליהם" – לבנים לאלעזר ואיתמר.11
ספרא שמיני פרשה א פרק ב סימן יב – טעות או הקפדה, מה גרם?
"וישמע משה וייטב בעיניו" – הודה מיד ולא בוש לומר לא שמעתי. א"ר יהודה: חנניה בן יהודה היה דורש כל ימיו: קשה הקפדה שגרמה לו למשה לטעות. אחר מיתתו, הריני כמשיב על דבריו: ומי גרם לו שהקפיד? אלא שטעה.12
מסכת פסחים דף סו עמוד ב – הכעס מסלק וגם היהירות
ריש לקיש אמר: כל אדם שכועס, אם חכם הוא – חכמתו מסתלקת ממנו, אם נביא הוא – נבואתו מסתלקת ממנו. אם חכם הוא חכמתו מסתלקת ממנו – ממשה, דכתיב: "ויקצוף משה על פקודי החיל וגו' ", וכתיב: "ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא הבאים למלחמה זאת חוקת התורה אשר צוה ה' את משה", מכלל דמשה איעלם מיניה.13 אם נביא הוא נבואתו מסתלקת ממנו – מאלישע, דכתיב: "לולי פני יהושפט מלך יהודה אני נושא אם אביט אליך ואם אראך" (מלכים ב ג) וכתיב: "ועתה קחו לי מנגן והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה' " (שם).14
ילקוט שמעוני קהלת רמז תתקעד – כעסת? תתקן
"אל תבהל על פיך לכעוס" – זה משה. אמר לו הקב"ה: אתה כעסת, אתה השלכת, אתה שִׁבַּרתָּ – אתה תחליף. דכתיב: "ויחר אף משה וישלך מידיו את הלוחות", וכתיב: "פסל לך". אל תאמר מה היה שהימים הראשונים היו טובים מאלה.15
אבות דרבי נתן נוסח א פרק לז – אהרון מגיב בדרך ארץ
"ואינו נכנס לתוך דברי חבירו" – זה אהרן שנאמר: "וידבר אהרן וגו' הן היום הקריבו את חטאתם ועולתם וגו' " (ויקרא י יט). אלא ששתק עד שיסיים משה את דברו ולא אמר לו: קצר דבריך, ואח"כ אמר אל משה: הן היום הקריבו ואוננים אנחנו. ויש אומרים: מְשָׁכוֹ אהרן מתוך הצבור לחוץ ואמר לו: משה אחי, ומה מעשר הקל אסור לאונן לאכול ממנו, חטאת חמורה לא כל שכן שתהא אסורה לאונן! מיד הודה לו, שנאמר: "וישמע משה וייטב בעיניו", ובעיני הגבורה.16
ספרי זוטא במדבר לא כא פרשת מטות – תגובת אלעזר ואיתמר
לפי שנאמר: "ויקצוף על אלעזר ועל איתמר" (ויקרא י טז) – אפשר משה קצף על אלעזר ועל איתמר ואהרן מדבר? הא ידעת שלא היתה זו אלא מידת כבוד. אמרו: אינו בדין שיהא אבינו יושב ואנו מדברין לפניו, אינו בדין שיהא משה יושב ואנו משיבין אותו, שאין שבחו של אדם שתלמידו משיבו.17 יכול מפני שלא היה כוח באלעזר להשיב? אמרת: "ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא" – הא כשרצה, דבר לפני משה ולפני הנשיאים וקבלו לו.18
ספרי במדבר פיסקא קנז – כעס או רשות
"ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא הבאים למלחמה זאת חקת התורה" – משה רבינו, לפי שבא לכלל כעס בא לכלל טעות. ר' אלעזר בן עזריה אומר: בשלשה מקומות בא משה לכלל כעס ובא לכלל טעות. כיוצא בו אתה אומר: "ויקצוף על אלעזר ועל איתמר בני אהרן הנותרים לאמר מהו אומר מדוע לא אכלתם את החטאת וגו' " (ויקרא י יז). כיוצא בו אתה אומר: "ויאמר להם שמעו נא המורים המן הסלע הזה נוציא לכם מים" … משה רבינו, לפי שבא לכלל כעס – בא לכלל טעות. ויש אומרים משה נתן לו רשות לאלעזר הכהן לדבר שכשיפטר משה מן העולם לא יהיו אומרים לו בחיי משה רבך לא הייתה מדבר עכשיו מה אתה מדבר.19
שבת שלום
מחלקי המים
מים אחרונים: ראו מדרש תנחומא ודברים רבה פרשת ואתחנן במדרש הפיוס בין משה ובני ישראל ערב מותו: "אמר להם לישראל: הרבה ציערתי אתכם על התורה ועל המצוות, ועכשיו מחלו לי. אמרו לו: רבינו אדונינו מחול לך. אף ישראל עמדו לפניו ואמרו לו: משה רבינו, הרבה הכעסנוך והרבינו עליך טורח, מחול לנו, אמר להם: מחול לכם". שככו הכעסים.