וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמַרְתִּי לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת מֵחֻקּוֹת הַתּוֹעֵבֹת אֲשֶׁר נַעֲשׂוּ לִפְנֵיכֶם וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם: (ויקרא יח ל).1
עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי: (בראשית כו ה).2
מסכת יבמות דף כא עמוד א – איסור שניות בעריות
אמר רבא: רמז לשניות מן התורה מנין?3 שנאמר: "כי את כל התועבות האל עשו אנשי הארץ" (ויקרא יח כז,4 "האל" – קשות, מכלל דאיכא רַכּוֹת, ומאי נינהו? שניות.5 … רב יהודה אמר, מהכא: "וְאִזֵּן וְחִקֵּר תִּקֵּן מְשָׁלִים הַרְבֵּה" (קהלת יב ט), ואמר עולא א"ר אלעזר: קודם שבא שלמה, היתה תורה דומה לכפיפה שאין לה אזניים,6 עד שבא שלמה ועשה לה אזנים.7 ר' אושעיא אמר, מהכא: "פְּרָעֵהוּ אַל תַּעֲבָר בּוֹ שְׂטֵה מֵעָלָיו וַעֲבוֹר" (משלי ד טו).8 אמר רב אשי: משל דר' אושעיא, למה הדבר דומה? לאדם משמר פרדס, משמרו מבחוץ – כולו משתמר, משמרו מבפנים – שלפניו משתמר, שלאחריו אינו משתמר.9 … רב כהנא אמר מהכא: "ושמרתם את משמרתי" (ויקרא יח ל) – עשו משמרת למשמרתי. א"ל אביי לרב יוסף: הא דאורייתא היא! – דאורייתא ופירשו רבנן. – כל התורה נמי פירשו רבנן! אלא מדרבנן, וקרא אסמכתא בעלמא.10
מסכת מועד קטן דף ה עמוד א – ציון קברים
"מציינין את הקברות".11 אמר רבי שמעון בן פזי: רמז לציון קברות מן התורה מנין – תלמוד לומר: "וראה עצם אדם ובנה אצלו ציון" (יחזקאל לט טו). …12 רבי אבהו אמר מהכא: "וטמא טמא יקרא" (ויקרא יג מה) – טומאה קוראה לו, ואומרת לו: פּרוֹשׁ. וכן אמר רבי עוזיאל בר בריה דרבי עוזיאל רבה: טומאה קוראה לו ואומרת לו: פרוש. … אביי אמר מהכא: "ולפני עור לא תתן מכשול" (ויקרא יט יד). רב פפא אמר: "ואמר סולו סולו פנו דרך" (ישעיהו נז יד). רב חיננא אמר: "הרימו מכשול מדרך עמי" (שם). רבי יהושע בריה דרב אידי אמר: "והודעת להם את הדרך ילכו בה" (שמות יח כ). מר זוטרא אמר: "וְהִזַּרְתֶּם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִטֻּמְאָתָם" (ויקרא טו לא). רב אשי אמר: "ושמרתם את משמרתי" (ויקרא יח ל) – עשו משמרת למשמרתי.13
ספרא אחרי מות פרשה ט – המשמרת הראשונה
"ושמרתם את משמרתי" – שמרו לי משמרת. "ושמרתם משמרתי" – להזהיר בית דין על כך. "לבלתי עשות מחוקות התועבות אשר נעשה לפניכם ולא תטמאו בהם" – מלמד שכל העריות קרויות טומאה. "ולא תטמאו בהם ונטמתם בם" – אם מיטמים אתם בהם, נפסלים אתם מאחרי. מה הנייה יש לי בכם ואתם מתחייבים לי כלייה? לכך נאמר: "אני ה' אלהיכם".14
מסכת כלה רבתי פרק ג – משמרת לחוקה
רחק מן הכיעור ומן הדומה לו, שמא יחשדוך אחרים בעבירה. מנא הני מילי? דכתיב ושמרתם את משמרתי, חוקותי אינו אומר, אלא משמרתי, שמור את המשמרת עד שלא תכנס לחוקה.15
פירוש המשנה לרמב"ם מסכת אבות פרק א – עשו סייג לתורה
ועשו סייג לתורה – רוצה לומר הגזרות והתקנות אשר ירחיקו את האדם מן העבירה, כמו שאמר יתעלה: "ושמרתם את משמרתי" (ויקרא יח ל), ואמרו בפרוש זה: "עשו משמרת למשמרתי".16
ביאור על ספר המצוות לרס"ג (הרב פערלא) מנין שישים וחמש הפרשיות פתיחה – הרחבה
… 17 אבל ודאי עיקר הך דרשא דדריש ושמרתם את משמרתי עשו משמרת למשמרתי. דרשא גמורה היא מדאורייתא. וכדדריש לה נמי בספרא שם. והיא מצוה לבית הדין לתקן תקנות ולגזור גזירות לאיסורין שבתורה למנוע בכך מלהיכשל בהן. וכדאמרינן בספרא להזהיר ב"ד על כך. וכן כתב הרמב"ם ז"ל (בהקדמתו לפירוש המשנה סדר זרעים) בהדיא וז"ל הגזירות שתקנו הנביאים והחכמים בכל דור ודור כדי לעשות סייג לתורה ועליהם צוה הקב"ה לעשותם. והוא מה שאמר במאמר כללי ושמרתם את משמרתי. ובאה הקבלה בו עשו משמרת למשמרתי וכו'.18
רש"י מסכת ביצה דף ב עמוד ב – לא משמרת למשמרת, לא גזירה לגזירה
והא דאמרינן בכולי תלמודא שאין גוזרין גזרה לגזרה – מהאי קרא נפקא: ושמרתם את משמרתי – עשו משמרת, כלומר גזרה, למשמרתי – לתורתי, ולא משמרת למשמרת, שלא יעשו גזרה לגזרה.19
בית הבחירה למאירי מסכת אבות פרק א
המאמר הג' שיעשו סייג לתורה. שעד אותו זמן לא היו עושין סייג לאסור את המותר מחשש שמא יבואו לידי איסור. ומתוך כך תמיד היו באים לגוף העבירות כמו שמצינו להם בנשואי נשים נכריות בספר עזרא ובחלול שבת ובכמה דברים.20 ועתה בגלות בבל התחילו לעשות תקנות וגדרים לקדש עצמן במותר להם שלא ליגע באיסור תורה וכבר הוציאוה מן התורה כמו שדרשו רז"ל: "ושמרתם את משמרתי עשו משמרת למשמרתי".21 ובאבות דרבי נתן פרק קמא פירשו: "עשה סייג לדברך כדרך שהקב"ה עשה סייג לדבריו".22 ויראה לי בביאור זה שהוא הזהיר להיות כל אדם שומר פתחי פיו לתת להם בל יכביד השומעים בהם. וכל שכן כשמדבר בדברי תורה, שלא ידבר בהם אלא בזמן הראוי בשיעור הראוי ובמקום הראוי לו ובדברים הראויים לו, אם מצדו אם מצד השומעים.23 ובמשלי הערב אמרו על חכם אחד שהיה מאריך בדבריו יותר מדאי ושאלו לו: מדוע אתה עובר הגבול להאריך כל כך? ואמר להם: כדי שיבינו הפתאים. אמרו לו: בעוד שיבינו הפתאים, המשכילים יקוצו. ואמרו כדרך שעשה הקב"ה סייג לדבריו, עניינו, כמו שהקב"ה נתן התורה והמצות והחוקים כפי מה שראוי לאדם לסבול לפי המונח בטבע עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע, כן יהיו דברי האדם במידה במשקל ובמשורה וכל שכן בדברי תורה.24
שבת שלום
מחלקי המים
מים אחרונים: דף זה כתבנו לפני מספר שנים ובינתיים זכינו להקדיש דף מיוחד לנושא עשו סייג לתורה בדפים המיוחדים.