מועדי ישראל

מים ראשונים: כבר הקדמנו לסקור את התפילות לגשם במקרא בדברינו תפילות לגשם במקרא במועד זה בשנה האחרת. שם הבטחנו להמשיך, כמתבקש, בתפילות לגשם במדרש והנה הגיע מועד פירעון השטר. עם זאת, ברור שאיננו מתיימרים לכסות את כל התפילות לגשם המצויות במדרש!

 

בראשית רבה פרשה יג – גשם בראשית

"כי לא המטיר ה' אלהים על הארץ" – מזכיר שם מלא על עולם מלא.¹ א"ר חלפאי: כשם שהוא מזכיר שם מלא על עולם מלא, כך הוא מזכיר שם מלא בירידת גשמים. אמר ר' שמעון בר יוחאי: שלושה דברים שקולים זה בזה, ואלו הם: ארץ, אדם ומטר … שאם אין ארץ – אין מטר, ואם אין מטר – אין ארץ, ואם אין שניהם – אין אדם. אמר ר' הושעיה: קשה היא גבורת גשמים שהיא שקולה כנגד כל מעשה בראשית.²

"ואדם אין לעבוד את האדמה" – ואדם אין להעביד את הבריות להקב"ה, כאליהו וכחוני המעגל.³

תענית כד ע"ב – תפילת ר' חנינא בן דוסא מול תפילת הכהן הגדול

רבי חנינא בן דוסא הוה קא אזיל באורחא, אתא מיטרא. אמר לפניו: ריבונו של עולם, כל העולם כולו בנחת וחנינא בצער? פסק מיטרא. כי מטא לביתיה, אמר לפניו: ריבונו של עולם! כל העולם כולו בצער, וחנינא בנחת? אתא מיטרא. אמר רב יוסף: מאי אהניא ליה צלותא דכהן גדול לגבי רבי חנינא בן דוסא.⁴ דתנן: היה מתפלל תפילה קצרה בבית החיצון.⁵ מאי מצלי? רבין בר אדא ורבא בר אדא דאמרי תרוייהו משמיה דרב יהודה: יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתהא השנה הזו גשומה ושחונה.⁶ שחונה מעלייתא היא? אדרבה, גריעותא היא! אלא: אם שחונה – תהא גשומה וטלולה.⁷ ואל יכנס לפניך תפילת עוברי דרכים.⁸

מסכת תענית דף כג ע"א-ע"ב – חוני המעגל ואבא חלקיה

תנו רבנן: פעם אחת יצא רוב אדר ולא ירדו גשמים. שלחו לחוני המעגל: התפלל וירדו גשמים! התפלל ולא ירדו גשמים. עג עוגה ועמד בתוכה … אמר לפניו: ריבונו של עולם! בניך שמו פניהם עלי שאני כבן בית לפניך, נשבע אני בשמך הגדול שאיני זז מכאן עד שתרחם על בניך.⁹

אבא חלקיה בן בנו של חוני המעגל היה, וכשנצרך העולם לגשם היו חכמים שולחים אצלו שיבקש רחמים וירד גשם. פעם אחת נצרך העולם לגשם, שלחו חכמים שני תלמידי חכמים אליו שיבקש רחמים וירד גשם … אמר לאשתו: יודע אני שחכמים באו משום הגשם, נעלה לגג ונבקש רחמים, אולי יתרצה הקב"ה ויביא מטר, ולא נחזיק טובה לעצמנו… קדמו ועלו העננים מאותה פינה שאשתו עמדה בה … ¹⁰

מדרש תהלים (בובר) מזמור קיז – תפילת אליהו

… היה הקב"ה מפתה לאליהו שילך ויראה אל אחאב, שנאמר: "לֵךְ הֵרָאֵה אֶל אַחְאָב וְאֶתְּנָה מָטָר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה" (מלכים א יח א).¹¹ אמר לו אליהו: היאך אני הולך, ועד עכשיו לא עשה עוד תשובה?! אמר לו הקב"ה: כשהייתי משקה את עולמי, אדם אחד היה בעולם והשקיתי את עולמי בעבורו, שנאמר: "ואד יעלה מן הארץ" (בראשית ב ו), אף עכשיו: "לך הראה אל אחאב ואתנה מטר" (מלכים א יח א).¹²

מסכת תענית דף כד עמוד א – תפילת המזכה בקידוש ומלמד התינוקות 

רבי גזר תענית ולא בא הגשם. ירד לפניו שליח הציבור אילפא, אמר: "משיב הרוח" – ונשבה הרוח. "מוריד הגשם" – ובא הגשם. אמר לו: (רבי לאילפא): מה מעשיך?¹³ אמר לו: אני גר בעיירה שהיא דחוקה בכסף ואין בה יין לקידוש ולהבדלה.. ואני טורח ומביא יין לקידוש ולהבדלה ומוציא אותם ידי חובתם.

רב הזדמן למקום אחד, גזר תענית ולא בא הגשם. ירד לפניו שליח הציבור, אמר משיב הרוח ונשבה הרוח, אמר מוריד הגשם – ובא הגשם.¹⁴ אמר לו: מה מעשיך? – אמר לו: מלמד תינוקות אני, ואני מקריא (מלמד מקרא) לבני עניים כבני עשירים. וכל מי שאין לו לשלם, אינני לוקח ממנו דבר. ויש לי בריכה של דגים, וכל ילד שמתרשל בלימודו, אני משחד אותו בהם. ואני מרגיע אותו ומפייס אותו עד שהוא בא וקורא.¹⁵

תלמוד ירושלמי תענית פרק ג הלכה ד – הבת החצופה והבת הכשירה¹⁶

רַבִּי לֵעזֶר עֲבַד תַעָנִיתָא וְלָא אִיתְנַחְתְּ מִיטְרָא, עֲבַד ר' עֲקִיבָה תַּעֲנִית וְנָחַת מִיטְרָא.¹⁷ נכנס (ר' עקיבא) ודרש לפניהם. אֶמְשׁוֹל לָכֶם. מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁתֵּי בָּנוֹת, אַחַת חֲצוּפָה וְאַחַת כְּשֵׁירָה. בכל פעם שצריכה הייתה החצופה לבקש איזה דבר נכנסה לפניו. אמר (המלך): תנו לה מה שרוצה ותלך לה. וכאשר הבת הכשירה נכנסה לבקש לפניו, היה מאריך רוחו והיה שמח לראותה ולשמוע את בקשותיה.¹⁸ וכי מותר לומר כן? אֶלָּא שֶׁלֹּא לְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם בִּי ר' אלעזר.¹⁹

ירושלמי תענית פרק א הלכה ד – המטפל בזונות

אִיתְחָמֵי לְרַבִּי אַבָּהוּ פָּנְטֵקְקָה יָצְלִי וְאָתֵי מִיטְרָא.²⁰ שָׁלַח ר' אַבָּהוּ והביאו, אמר לו: מה אומנותך? אמר לו: חמש עבירות אני עושה בכל יום. אני שוכר זונות, מְשָׁפֵּר (ומייפה) את התיאטרון, מכניס את בגדי הזונות לרחיצה, מְטַפֵּחַ וּמְרַקֵּד לפניהן, ומנגן בכלי זמר לפניהן.²¹ אמר לו: ומה טוב עשית? אמר לו: יום אחד, אותו אדם,²² היה מנקה את התיאטרון, באה אישה אחת ועמדה לפני העמודים ובכתה. ואמרתי לה: מה לך? וְאָמְרָה לִי: בַּעֲלָהּ של אותה אישה²³ חבוש בבית האסורים והיא מוכנה להשכיר עצמה לזנות.²⁴ ומכרתי את מיטתי והמצע שעליה ונתתי לה את הכסף ואמרתי לה: לכי ופדי את בעלך ולא תחטאי. אמר לו, ראוי אתה להתפלל ולהתענות.²⁵

ויקרא רבה פרשה לד יד – תפילתו של ר' תנחומא

בימיו של ר' תנחומא היו צריכין ישראל למטר. באו אצלו, אמרו לו: רבי, גזור תענית שירד מטר. גזר תענית פעם ראשונה ושניה ולא ירדו גשמים. פעם שלישית קם ודרש, אמר להם: כל העם יחלקו מצווה.²⁶ עמד אדם אחד, נטל ממה שהיה לו בתוך ביתו ויצא לחלק בשוק. פגעה בו גרושתו, אמרה לו: זכה בי,²⁷ שמיום שיצאה אותה אישה מביתך לא ראתה טובה. כיון שראה אותה ערומה ובצרה גדולה נתמלא עליה רחמים ונתן לה, על שום "ומבשרך לא תתעלם".²⁸ צפה בהם אדם אחד, הלך ואמר לרבי תנחומא. אמר לו: רבי, מה אתה יושב כאן ועבירה כאן. אמר לו: מה ראית? אמר לו: ראיתי אדם פלוני מסיח עם גרושתו ונותן לה פרוטות. אילולא שהוא חשוד עמה, היה מסיח עמה ונותן לה פרוטות? שלח ר' תנחומא והביאו. אמר לו: בני, אין אתה יודע שהעולם עומד בצער, בני אדם עומדים בצער, הבהמה עומדת בצער ואתה מבקש גרושתך ונותן לה פרוטות? אין אתה יודע שלא נאה הוא? אמר לו: ולא כך דרשת: "ומבשרך לא תתעלם"? ואתה אמרת: כל העם יצאו ויחלקו מצווה. עמדתי ונטלתי ממה שהיה בתוך הבית ויצאתי לחלק בשוק. פגעה בי גרושתי ואמרה לי: זכה באותה אישה שמיום שיצאה מביתך לא ראתה טובה! כיון שראיתיה ערומה ובצרה גדולה נתמלאתי עליה רחמים ונתתי לה על שום "ומבשרך לא תתעלם". באותה שעה הגביה רבי תנחומא פניו לשמים ואמר לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, ומה אם זה שהוא בשר ודם ואכזרי ולא היה עליו מזונותיה, נתמלא עליה רחמים ונתן לה, אנו שאנו בני בניך בני בחוניך אברהם יצחק ויעקב ומזונותינו עליך²⁹ – על אחת כמה וכמה שתתמלא עלינו רחמים. באותה שעה ירדו גשמים ונתרווח העולם.³⁰

מגילת תענית (ליכטנשטיין) הסכוליון – כ' באדר גשמים בעיתם

ואומר ונתתי גשמיכם בעתם. ומעשה שנתענו בימי שמואל הקטן וירדו להם גשמים קודם הנץ החמה כסבורים העם לומר שבח הוא להם.³¹ אמר להם: הרי אתם דומים למלך שכעס על בנו, אמר לאפוטרופוס שלו: אל תיתן לו פרנסתו, עד שיבכה ויתחנן לפני.³²

ספר האשכול (אלבק) הלכות קריאת התורה דף סו – קריאת התורה בארץ ישראל³³

ביום אחרון של חג קורין מצות וחוקים … ואמר מר רב האיי ז"ל: שמענו כי סימן הוא יש שקורין "כי המצוה הזאת",³⁴ ועדין קורין אותה בארץ ישראל. ויש שקורין: אם בחקותי עד קוממיות בשביל ונתתי גשמיכם בעתם, כי הוא יום הזכרת גבורת גשמים.³⁵

ברכות דף נט עמוד ב – ברכת הודאה

משנה: על הגשמים ועל הבשורות הטובות אומר ברוך הטוב והמטיב (ברכות פרק ט משנה ב)

גמרא: מאימתי מברכין על הגשמים – משיצא חתן לקראת כלה.³⁶ מאי מברכין? אמר רב יהודה: מודים אנחנו לך על כל טפה וטפה שהורדת לנו. ורבי יוחנן מסיים בה הכי: אילו פינו מלא שירה כים וכו' אין אנו מספיקין להודות לך ה' אלהינו… עד תשתחוה, ברוך אתה ה' רוב ההודאות. רוב ההודאות ולא כל ההודאות? – אמר רבא: אימא האל ההודאות. אמר רב פפא: הלכך נימרינהו לתרוייהו רוב ההודאות והאל ההודאות.³⁷

מסכת תענית – מתפללים או לא מתפללים על ריבוי גשמים

פרק ג משנה ח: על כל צרה שלא תבוא על הציבור³⁸ מתריעין עליהן, חוץ מרוב גשמים.³⁹

חג שמח

פתקא טבא וחורף גשום בריא ונעים

מחלקי המים