שלום שלום לרחוק ולקרוב | מחלקי המים

מועדי ישראל

חנוכה
טל ומטר
שמיני עצרת ושמחת תורה
קהלת
סוכות
יום הכיפורים
שבת שובה
ראש השנה
ט"ו באב
תשעה באב
מגילת רות
שבועות
יום ירושלים
ל״ג-בעומר
יום העצמאות
יום הזכרון לחללי מערכות ישראל
יום הזכרון לשואה ולגבורה
שביעי של פסח
שיר השירים
פסח
ליל הסדר
שבת הגדול
שבת החודש
שבת פרה
מגילת אסתר
פורים
שבת זכור
שבת שקלים
ט״ו בשבט
חנוכה
טל ומטר
שמיני עצרת ושמחת תורה
קהלת
סוכות
יום הכיפורים
שבת שובה
ראש השנה
ט"ו באב
תשעה באב
מגילת רות
שבועות
יום ירושלים
ל״ג-בעומר
יום העצמאות
יום הזכרון לחללי מערכות ישראל
יום הזכרון לשואה ולגבורה
שביעי של פסח
שיר השירים
פסח
ליל הסדר
שבת הגדול
שבת החודש
שבת פרה
פורים
מגילת אסתר
שבת זכור
שבת שקלים
ט״ו בשבט
חנוכה
טל ומטר
שמיני עצרת ושמחת תורה
קהלת
סוכות
יום הכיפורים
שבת שובה
ראש השנה
ט"ו באב
תשעה באב
מגילת רות
שבועות
יום ירושלים
ל״ג-בעומר
יום העצמאות
יום הזכרון לחללי מערכות ישראל
יום הזכרון לשואה ולגבורה
שביעי של פסח
שיר השירים
פסח
ליל הסדר
שבת הגדול
שבת החודש
שבת פרה
פורים
מגילת אסתר
שבת זכור
שבת שקלים
ט״ו בשבט
חנוכה
טל ומטר
שמיני עצרת ושמחת תורה
סוכות
קהלת
יום הכיפורים
שבת שובה
ראש השנה
ט"ו באב
תשעה באב
שבועות
מגילת רות
יום ירושלים
ל״ג-בעומר
יום העצמאות
יום הזכרון לחללי מערכות ישראל
שבת וראש חודש
יום הזכרון לשואה ולגבורה
שביעי של פסח
שיר השירים
ליל הסדר
פסח
שבת הגדול
שבת החודש
שבת פרה
מגילת אסתר
פורים
שבת זכור
שבת שקלים
ט״ו בשבט
חנוכה
טל ומטר
שמיני עצרת ושמחת תורה
קהלת
סוכות
יום הכיפורים
שבת שובה
ראש השנה
ט"ו באב
תשעה באב
מגילת רות
שבועות
יום ירושלים
ל״ג-בעומר
יום העצמאות
יום הזכרון לחללי מערכות ישראל
יום הזכרון לשואה ולגבורה
שביעי של פסח
ליל הסדר
שיר השירים
פסח
שבת הגדול
שבת וראש חודש
שבת החודש
שבת פרה
מגילת אסתר
פורים
שבת זכור
שבת שקלים
ט״ו בשבט
חנוכה
טל ומטר
שמיני עצרת ושמחת תורה
קהלת
סוכות
יום הכיפורים
שבת שובה
ראש השנה
ט"ו באב
תשעה באב
שבת וראש חודש
שבועות
מגילת רות
יום ירושלים
ל״ג-בעומר
יום העצמאות
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל
יום הזכרון לשואה ולגבורה
שביעי של פסח
שיר השירים
ליל הסדר
פסח
שבת הגדול
שבת החודש
שבת פרה
מגילת אסתר
פורים
שבת זכור
שבת וראש חודש
שבת שקלים
ט״ו בשבט
חנוכה
טל ומטר
שמיני עצרת ושמחת תורה
קהלת
סוכות
יום הכיפורים
שבת שובה
ראש השנה
ט"ו באב
תשעה באב
מגילת רות
שבועות
יום ירושלים
ל״ג-בעומר
יום העצמאות
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל
שבת וראש חודש
יום הזכרון לשואה ולגבורה
שביעי של פסח
שיר השירים
ליל הסדר
פסח
שבת הגדול
שבת החודש
שבת פרה
מגילת אסתר
פורים
שבת זכור
שבת שקלים
ט״ו בשבט
חנוכה
טל ומטר
שמיני עצרת ושמחת תורה
קהלת
סוכות
יום הכיפורים
שבת שובה
ראש השנה
ט"ו באב
תשעה באב

שלום שלום לרחוק ולקרוב

יום הכיפורים, תשע"ב

עדכון אחרון: 22/07/2020

בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב אָמַר ה' וּרְפָאתִיו: (ישעיהו נז יט).1

 

ויקרא רבה טז ט

"בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב אָמַר ה' וּרְפָאתִיו" (ישעיהו נז יט). "בורא ניב שפתים" – ר' יהושע בן לוי אמר: אם הֵנִיבוּ שפתיו של אדם בתפילה, יהא מובטח שנשמעת תפילתו. מאי טעמא? "תכין לבם, תשמע אוזנך" (תהלים י יז), ואומר: "בורא ניב שפתים שלום שלום לרחוק ולקרוב". אם לקרוב, כבר שׁלוֹמוֹ ממנו וּבּוֹ.2 אם לרחוק – ר' חונא ור' יודן בשם ר' אחא: זה מצורע, שהיה רחוק ונעשה קרוב.3

מסכת ברכות דף לד עמוד ב

המתפלל צריך שיכוין את לבו בכולן, ואם אינו יכול לכוין בכולן – יכוין את לבו באחת; אמר רבי חייא אמר רב ספרא משום חד דבי רבי: באבות. אמרו עליו על רבי חנינא בן דוסא וכו'.4 מנא הני מילי? אמר רבי יהושע בן לוי, דאמר קרא: "בורא ניב שפתים שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר ה' ורפאתיו".5

תלמוד ירושלמי מסכת ברכות פרק ט הלכה א

אמר ר' פנחס בשם רב יהודה בר סימון: עבודה זרה נראית קרובה ואינה אלא רחוקה … סוף דבר אלוהו עמו בבית והוא צועק עד שימות ולא ישמע ולא יושיע מצרתו. אבל הקב"ה נראה רחוק ואין קרוב ממנו, דאמר לוי: מהארץ ועד לרקיע מהלך ה' מאות שנה ומרקיע לרקיע מהלך ת"ק שנה ועוביו של רקיע ת"ק שנה וכן לכל רקיע ורקיע … ראה כמה הוא גבוה מעולמו ואדם נכנס לבית הכנסת ועומד אחורי העמוד ומתפלל בלחישה והקב"ה מאזין את תפילתו, שנאמר: "וחנה היא מדברת על לבה רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע" [שמואל א א יג],  והאזין הקב"ה את תפילתה.6 וכן כל בריותיו, שנאמר: "תפילה לעני כי יעטוף" [תהילים קב א] – כאדם המשיח באוזן חבירו והוא שומע. וכי יש לך אלוה קרוב מזה שהוא קרוב לבריותיו כפה לאוזן.7

מדרש תהלים (בובר) מזמור קכ

אמר ישעיהו: שלום שלום לרחוק ולקרוב וגו' (ישעיה נז יט). אמר הקב"ה: אני ידי פשוטות לבעל תשובה. איני מחזיר בריה – מי שנתן לי לבו בתשובה. לכך נאמר: שלום שלום לרחוק ולקרוב. וכל מי שיבוא אצלי אני בא אצלו ומרפא אותו, שנאמר: "ורפאתיו".8

מסכת ברכות דף לד עמוד ב

ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: כל הנביאים כולן לא נתנבאו אלא לבעלי תשובה, אבל צדיקים גמורים – "עין לא ראתה אלהים זולתך". ופליגא דרבי אבהו, דאמר רבי אבהו: מקום שבעלי תשובה עומדין – צדיקים גמורים אינם עומדין, שנאמר: "שלום שלום לרחוק ולקרוב" (ישעיהו נז יט). לרחוק ברישא והדר לקרוב.9 ורבי יוחנן אמר לך: מאי רחוק – שהיה רחוק מדבר עבירה מעיקרא, ומאי קרוב – שהיה קרוב לדבר עבירה ונתרחק ממנו.10

משנת רבי אליעזר פרשה יא עמוד 210

מדת בשר ודם, אדם גונב וגוזל ימים רבים, וכשהוא מניח את מעשיו וחוזר בתשובה, אותה שעה מגלגלין עליו את הכל. אבל הקב"ה הוא אינו כן, אלא אדם חוטא לפניו ימים רבים, וכיון שהוא מניח את מעשיו, וחוזר למוטב, אותה שעה אין מזכירין לו שום חטא בעולם, שנאמר: "כל חטאותיו אשר עשה לא תזכרנה לו" (יחזקאל לג טז). וזה הוא חסדו, שנאמר: "בורא ניב שפתים שלום שלום לרחוק ולקרוב". רחוקים, אלו בעלי תשובה. קרובים, אלו צדיקים גמורים. מפני מה? שהללו הכירו ושבו, ואלו לא הכירו ושבו. וזו חסדו, שנאמר: "חסדך ה' מלאה הארץ".11

במדבר רבה פרשת נשא, פרשה ח סימ ד

מה אם אלו שלא נתגיירו לשם שמים ראו היאך תבע הקב"ה את דמן, המתגייר לשם שמים על אחת כמה וכמה. ודאי אין אלוה כאלהיהם ואין אומה כאומתם … מיד נתגיירו הרבה גרים מאומות העולם באותה שעה … וכל כך למה? להודיע שהקב"ה הוא מקרב את הרחוקים וסמך לרחוקים כקרובים. ולא עוד, אלא שמקדים שלום לרחוקים מן הקרובים, שנאמר (ישעיה נז) "שלום שלום לרחוק ולקרוב".12

מסכת כריתות דף ו עמוד ב

א"ר חנא בר בזנא א"ר שמעון חסידא: כל תענית שאין בה מפושעי ישראל אינה תענית, שהרי חלבנה ריחה רע, ומנאה הכתוב עם סממני קטורת.13 אביי אמר מהכא: "וַאֲגֻדָּתוֹ עַל אֶרֶץ יְסָדָהּ" (עמוס ט ו).14

רמב"ם הלכות תשובה פרק ג הלכה יד

כל אחד ואחד מעשרים וארבעה אנשים אלו שמנינו אף על פי שהן מישראל, אין להם חלק לעוה"ב. ויש עבירות קלות מאלו ואעפ"כ אמרו חכמים שהרגיל בהן אין להם חלק לעוה"ב וכדאי הן להתרחק מהן.15

במה דברים אמורים שכל אחד מאלו אין לו חלק לעולם הבא? כשמת בלא תשובה. אבל אם שב מרשעו ומת, והוא בעל תשובה, הרי זה מבני העולם הבא. שאין לך דבר שעומד בפני התשובה. אפילו כפר בעיקר כל ימיו ובאחרונה שב, יש לו חלק לעולם הבא, שנאמר: "שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר ה' ורפאתיו". כל הרשעים והמומרים וכיוצא בהן שחזרו בתשובה, בין בגלוי בין במטמוניות, מקבלין אותן, שנאמר: "שובו בנים שובבים" (ירמיהו ג כב).16 אף על פי שעדין שובב הוא, שהרי בסתר שב ולא בגלוי, מקבלין אותו בתשובה.17

שנה טובה

ותטיב לנו החתימה

מחלקי המים18

מים אחרונים: משנה מסכת עדויות פרק ח משנה ז: "אמר רבי יהושע: מקובל אני מרבן יוחנן בן זכאי ששמע מרבו ורבו מרבו הלכה למשה מסיני, שאין אליהו בא לטמא ולטהר לרחק ולקרב אלא לרחק המקורבין בזרוע ולקרב המרוחקין בזרוע …  רבי יהודה אומר: לקרב אבל לא לרחק. רבי שמעון אומר: להשוות המחלוקת. וחכמים אומרים: לא לרחק ולא לקרב, אלא לעשות שלום בעולם שנאמר (מלאכי ג') הנני שולח לכם את אליה הנביא וגומר והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם".:

הערות שוליים

  1. כבר נדרשנו באופן כללי להפטרת יום הכיפורים, כולל פסוק זה, בדברינו הפטרת היום ביום הכיפורים בשנה שעברה. הפעם נרצה להרחיב בדרשות על פסוק נפלא זה ולהעמיק בקשר שלו ליום הכיפורים.
  2. מי שקרוב לה', אין לו צורך בברכה ורפואה – "שלומו ממנו ובו". הרחוק זקוק לשלום.
  3. "לרחוק ולקרוב", אומר הדרשן, אחד הם – הקרוב, כבר אמרנו. והרחוק זה שזכה לרפואה וחזר להיות קרוב. מדרש זה, שבפרשת מצורע, מבוסס, כך נראה, על דברי התלמוד - בבלי ברכות לד ע"ב, ירושלמי ברכות פרק ה הלכה ה - הדנים בכוחה של התפילה. המשנה בברכות פרק ה משנה ה מספרת על רבי חנינא בן דוסא "שהיה מתפלל על החולים ואומר זה חי וזה מת. אמרו לו: מנין אתה יודע? אמר להן: אם שגורה תפילתי בפי, יודע אני שהוא מקובל; ואם לאו, יודע אני שהוא מטורף". על בסיס משנה זו, מביאה הגמרא בירושלמי את המעשה ברבן גמליאל "שחלה בנו ושלח שני תלמידי חכמים אצל רבי חנינא בן דוסא בעירו אמר לון: המתינו לי עד שאעלה לעלייה. ועלה לעלייה וירד. אמר להן: בטוח אני שנינוח בנו של רבן גמליאל מחוליו. וסיימו: באותה שעה תבע מזון. אמר ר' שמואל בר נחמני: אם כוונתה את לבך בתפילה, תהא מבושר שנשמעה תפילתך. ומה טעם? תכין לבם תקשיב אזניך. אמר רבי יהושע בן לוי: אם עשו שפתותיו של אדם תנובה, יהא מבושר שנשמעה תפילתו. מה טעם? בורא ניב שפתים שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר ה' ורפאתיו". הסיום במצורע בא ללמד שרפואתו באה משום שידע להתפלל בניב שפתיים ולבקש כראוי להירפא מצרעתו. ועדיין איננו יודעים מה היא "תנובת שפתיים"? איך יכול אדם לדעת אם "הֵנִיבוּ שפתיו בתפילה" (או שמא "הניבו תפילה") או לא. האם זו הרגשתו הנפשית-אישית של האדם כיצד עלתה לרצון תפילתו? האם כל אדם כר' חנינא בן דוסא?
  4. המשנה בהערה 3 הסמוכה לעיל, על רבי חנינא בן דוסא "שהיה מתפלל על החולים ואומר: זה חי וזה מת וכו' ".
  5. ניב השפתיים ("אם עשו שפתותיו של אדם תנובה") אשר מביא שלום לרחוק ולקרוב, היא הכוונה בתפילה. אלא שחכמים ידעו את נפש האדם והגם שדרשו לכתחילה תפילה שלימה בכוונה, הסתפקו בדיעבד בכוונה בברכה הראשונה, ברכת האבות. מהרש"א מסביר שברכה זו סמוכה לגאולה, מתחילה וחותמת בברוך וכמה שמות ה' נזכרים בה. הדברים נכונים בפרט בימים בהם אנו מבקשים ומזכירים את זכות האבות. ובדרשה מעין חסידית, נאמר: ניב השפתיים עושה שלום גם לרחוק - לקטעי תפילה שלא כ"כ כיוונו בהם; וגם לקרובים יותר אלינו – לקטעים בתפילה שזכינו לכוון ולהתעלות בהם. והעיקר שיתקיים בנו סיפא דקרא: ורפאתיו. כפשוטו. להלן אמנם נראה שהרפואה היא תשובה כמו שאומר הפסוק "ארפא משובתם" (הושע יד ה), אבל גם רפואה כפשוטה, וכדברי אוצר המדרשים (אייזנשטיין) ע' 410: "ואח"כ יושב הקב"ה כרופא ומרפא אותם בפני כל באי עולם, שנאמר: בורא ניב שפתים שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר ה' ורפאתיו".
  6. נראה שהכוונה בקטע זה של המדרש המרחיב בגודל הרקיע היא להציג את תפילת האדם הבוקעת ועולה דרך כל הרקיעים, מול המלאכים. המלאכים הם קרוב-רחוק ואילו האדם הוא רוק-קרוב. ולגבי חנה, ראה דברינו תפילת חנה בראש השנה.
  7. מדרש זה אינו מזכיר את הפסוק שאנו דורשים, אבל נראה לנו מתאים לעניינינו ומאיר את ה"רחוק קרוב" מזווית משלימה. בפסוק שלנו הקב"ה קורא לרחוק ולקרוב ואילו כאן הקב"ה שנראה לנו רחוק, נמצא קרוב אלינו. זאת ועוד, הקרבה האינטימית של אלוה שהוא "קרוב לבריותיו כפה לאוזן" מושתתת על הקרבה בין אדם לחברו "כאדם המשיח באוזן חבירו". הקרבה בין אדם לחברו, בקשת הסליחה ותפילת הציבור (עם העבריינים כפי שנראה להלן), היא שמביאה את מי שאין רחוק ממנו להיות מי שאין קרוב ממנו. וכבר הארכנו במדרש זה ודומיו בדברינו אלהים קרוביםֹ בפרשת ואתחנן וכאן לא באנו אלא לדרוש ב"רחוק וקרוב" ובשלום שניהם.
  8. מרחוק וקרוב של תפילה עברנו לרחוק וקרוב של תשובה. אם בשערי תפילה, שפעמים פתוחים ופעמים נעולים, יש שלום לרחוק ולקרוב, בשערי תשובה שלעולם פתוחים (דברים רבה ב יב ועוד), על אחת כמה וכמה. אבל האדם צריך לעשות את הצעד הראשון: "כל מי שיבוא אצלי אני בא אצלו", בבחינת: "שובו אלי ואשובה אליכם" וכדרשה בשיר השירים רבה ה ב: "פתחו לי כחודה של מחט ואני פותח לכם כפתחו של אולם". זאת ועוד, ראה דרשת ספרי במדבר פרשת נשא פיסקא מב: "גדול השלום שניתן לעושי תשובה, שנאמר: בורא ניב שפתים שלום שלום לרחוק ולקרוב (ישעיה נז יט)". אפשר שהשלום והרפואה אינם ניתנים אוטומטית לשבים, אלא כתוספת שהם זקוקים וראויים לה. תהליך התשובה אינו דבר מובן מאליו. יש בו חידוש ופלא מצד אחד (כולל הקושי שהתשובה היא מעין שוחד לקב"ה בדברינו שתי פנים לתשובה ואולי יותר בשבת שובה, ראה מדרש תהלים מזמור יז, בדברינו תשובה תפילה וצדקה ביום הכיפורים); וקושי ואולי גם צער וסבל מצד שני. תהליך התשובה זקוק לרפואה ולשלום לשם השלמתו וקיומו לאורך זמן (ראה סוף הערה 5).
  9. ראה הסיפור בשיר השירים רבה פרשה א "אל תראוני שאני שחרחורת" על רבי אבהו וריש לקיש שהיו מהלכים והגיעו לסביבות העיר קיסריה. ריש לקיש מציע שייכנסו ללון שם ור' אבהו (שהיה כנראה אז עוד תלמיד) אומר: איך ניכנס לעיר של חירופין וגידופין? יורד ריש לקיש מהחמור וסותם את פיו של ר' אבהו ואומר לו: "אין הקב"ה רוצה במי שאומר דילטורייא על ישראל". לימים, נעשה רבי אבהו רַבָּהּ של העיר קיסריה וכאן הוא משבח את בעלי התשובה.
  10. ראה מקבילה בסנהדרין צט ע"א. זו הדרשה המרכזית על כך שבמקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד, אך יש לזכור שזו שיטת ר' אבהו (מהעיר קיסריה), ואילו ר' יוחנן הטבריאני (שהיה רבו של רבי אבהו) חולק. רחוק וקרוב בפסוק הוא כפשוטו, אומר ר' אבהו, ביחס לקב"ה הקורא לאדם; ואילו ר' יוחנן נדחק קצת לומר שרחוק הוא מי שהיה רחוק מהעבירה וקרוב הוא מי שהיה קרוב לעבירות ועכשיו הוא מתרחק מהן (ומתקרב לקב"ה) ובשניהם הכוונה לצדיק גמור. אולי בגלל דוחק פרשני זה, ואולי בשל נטיות ומשאלות לבנו, דרשתו של ר' אבהו התקבלה יותר ולא תמיד זוכרים שיש דעה נגדית. אפשר שיש כאן הבדלי אסכולה בין קיסריה וטבריה. ויש אומרים, אולי קצת בהומור, שהעניין קשור לאמרה (של ר' יוחנן!) שמי שעושה תשובה עברותיו נעשות לו כזכויות (אמרה עליה הרחבנו בדברינו זדונות שגגות וזכויות ביום הכיפורים בשנה האחרת). בעל התשובה עשה בעברו יותר עבירות מהמצוות שעשה הצדיק הגמור כל חייו ולכן כעת יש לו יותר מצוות וזכויות ....
  11. הסיפא של מדרש זה אומרת פרשני והסבירני מי הם אלה שהכירו ושבו ומי הם שלא הכירו ושבו? האם "הכירו" זו הכרה בקב"ה והם הצדיקים או ש"הכירו" הוא בחטא ואז הם החוזרים בתשובה?. ועכ"פ, למדנו ממדרש זה שגם הקרובים, גם צדיקים גמורים, שבים. יש תשובה רחוקה ויש תשובה קרובה, אבל כולם זקוקים לתשובה ולרפואה.
  12. מדרש זה מדבר על היענות דוד לדרישת הגבעונים לנקום בבית שאול, נושא בו דנו בהרחבה בדברינו הגבעונים בפרשת נצבים ולא נשוב ונאריך כאן. המדרש מוצא נקודת אור בכל הפרשה הקשה הזו, בכך שתביעת דמם של הגבעונים גרמה להרבה גויים לבוא ולהתגייר. מה שחשוב לנו הוא השימוש בפסוק "שלום שלום לרחוק ולקרוב" בהקשר עם הגרים, אשר יוצר הקבלה בין בעלי תשובה וגרים. ראה גם משנת ר' אליעזר פרשה ד עמוד 76: "גדול הוא השלום, שנתנו הקב"ה שכר לעושי צדקה ... ונתנו קירוב לגרים ובעלי תשובה, שנאמר: שלום שלום לרחוק ולקרוב". ואף להלכה הושוו גרים ובעלי תשובה, בדיני אונאת דברים: "אם היה בעל תשובה לא יאמר לו זכור מעשיך הראשונים. אם הוא בן גרים לא יאמר לו זכור מעשה אבותיך" (מסכת בבא מציעא פרק ד משנה י). וכן הוא גם באגדה במדרשים על הפסוק: "על כן עלמות אהבוך" ועוד. ראה גם דברינו כולנו גרים בחג השבועות.
  13. החלבנה או החלבונה (כלך החלבנה – Galbanum, ראה תיאורה המדעי ע"י דר' משה רענן בפורטל הדף היומי), היא מסממני הקטורת, ככתוב בפרשת כי תשא, שמות פרק ל פסוקים לד-לה: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה קַח לְךָ סַמִּים נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה סַמִּים וּלְבֹנָה זַכָּה בַּד בְּבַד יִהְיֶה: וְעָשִׂיתָ אֹתָהּ קְטֹרֶת רֹקַח מַעֲשֵׂה רוֹקֵחַ מְמֻלָּח טָהוֹר קֹדֶשׁ". ובברייתא בגמרא כריתות שם: "תנו רבנן: פיטום הקטרת, הצרי והציפורן והחלבנה והלבונה משקל שבעים של שבעים מנה, מור וקציעה שיבולת נרד וכרכום משקל ששה עשר של ששה עשר מנה וכו' ". ראה דברינו קטורת הסמים בפרשת כי תשא.
  14. שני מוטיבים קרובים ומשלימים למוטיב "שלום לרחוק ולקרוב", הם: "להתפלל עם העבריינים" וכן "אגודה אחת". דרשת ר' חנא בר בזנא על החלבנה המשלימה את סממני הקטורת, מברת שלושה מוטיבים אלה ומזכירה, כמובן, את הערבה של ארבעת המינים: "מה ערבה זו אין בה טעם ואין בה ריח, כך הם ישראל: יש בהם בני אדם שאין בהם לא תורה ולא מעשים טובים. ומה הקב"ה עושה להם? לאבדם - אי אפשר, אלא אמר הקב"ה: יוקשרו כולם אגודה אחת והן מכפרין אלו על אלו" (ויקרא רבה ל). העבריינים הם הרחוקים שאנחנו מושיטים להם יד אוהבת של שלום ורק איתם ביחד נוכל להיעשות לאגודה אחת ביום הכיפורים ולצאת ממנו כמנצחים ביום הדין (ויקרא רבה ל ב), ולהתחיל "ביום הראשון" עם אגודה אחת בידינו וסוכת שלום לראשנו. וכבר זכינו לדרוש על "להתפלל עם העבריינים" ביום הכיפורים וגם על "אגודה אחת" בראש השנה.
  15. והרמב"ם מונה אותם שם: "המכנה שם לחבירו והקורא לחבירו בכינויו והמלבין פני חבירו ברבים והמתכבד בקלון חבירו והמבזה תלמידי חכמים והמבזה רבותיו והמבזה את המועדות והמחלל את הקדשים".
  16. כדאי לקרוא הפסוק במלואו בירמיהו ג כב: "שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים אֶרְפָּה מְשׁוּבֹתֵיכֶם הִנְנוּ אָתָנוּ לָךְ כִּי אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ". אולי לא בכדי מובא ברמב"ם רק המילים: "שובו בנים שובבים" בלי המשך הפסוק, שהרי הוא מבקש לסנגר על כל מי הרשעים, הכופרים והמומרים, גם אלה שלא שבו בגלוי רק בסתר ועדיין הם שובבים, כפי שהוא מסביר בהמשך דבריו. על תשובה בסתר, ראה פסיקתא דרב כהנא, פסקא כד עד ה' אלהיך: "אמר ר' יודה בר' סימון: שובה ישראל עד ה' אלהיך - אפילו כפרתה בעיקר. אמר ר' לעזר: בנוהג שבעולם אדם עומד מבזה את חבירו ברבים ולאחר זמן הוא מבקש לרצות לו והוא אומר לו: את מבזה אותי ברבים ומתרצה אותי ביני ובינך? לך והבא אותן האנשים שבזית אותי לפניהם ואני מתרצה לך. אבל הקב"ה אינו כן, אלא אדם עומד ומחרף ומגדף בשוק והקב"ה אומר לו לעשות תשובה ביני ובינך ואני מקבלך". ראה דברינו אגדה סותרת הלכה שם הבאנו דרשה זו כסותרת לכאורה את ההלכה, אבל נראה שההלכה מרחיבה כאן מקום לאגדה ולתשובה.
  17. נראה שדברי רמב"ם אלה, המבוססים בין השאר על הפסוק שלנו: "שלום שלום לרחוק ולקרוב וכו' ", הם מהתעודות הקיצוניות ביהדות, אם לא הקיצונית מכולן, בזכות כוחה של התשובה "שאין לך דבר העומדת בפניה", בזכותם גם של הכופרים, הרשעים הגמורים והמומרים, תמיד לשוב ולהתקבל בסליחה, גם אם תשובתם בסתר (ומי אמר שבאמת שבו ואין לך שום עדות שקיימו את תהליך התשובה כמתואר ברמב"ם בהלכות תשובה). דברים אלה מבוססים על הגמרא עבודה ז ע"א, (המצטטת את תוספתא דמאי פרק ב הלכה ט ומרחיבה): "תנו רבנן: וכולן שחזרו בהן - אין מקבלין אותן עולמית, דברי ר' מאיר. רבי יהודה אומר: חזרו בהן במטמוניות - אין מקבלין אותן, בפרהסיא - מקבלין אותן. איכא דאמרי: עשו דבריהם במטמוניות - מקבלין אותן. רבי שמעון ור' יהושע בן קרחה אומרים: בין כך ובין כך מקבלין, שנאמר: שובו בנים שובבים. א"ר יצחק איש כפר עכו א"ר יוחנן: הלכתא כאותו הזוג". רש"י בגמרא שם וראשונים אחרים, אינם הולכים כה רחוק כמו הרמב"ם, אבל הרמב"ם בשלו, הגם שאפשר שהוא סותר את דבריו בהלכות עבודה זרה פרק ב לגבי אפיקורסים. ראה מפרשי הרמב"ם על אתר, בפרט כסף משנה ולחם משנה. ולנו נראה לחבר דברים אלה עם דברי הסניגוריה שלו באגרת השמד, המכונה גם מאמר קידוש השם, על יהודי מרוקו שנאלצו להמיר את דתם.
  18. מים המותרים לשתייה מלוא לוגמיו גם ביום הכיפורים.

האתר פתוח לגלישה חופשית ואינו דורש רישום. נשמח לשמוע לקבל הערות והארות מכל המבקרים באתר.

בנוסף, דפי פרשת השבוע והמועדים המתחדשים נשלחים במייל לכל המעוניין ומועלים במקביל לאתר.

להצטרפות לרשימת התפוצה