מִלְּפָנֶיךָ מִשְׁפָּטִי יֵצֵא עֵינֶיךָ תֶּחֱזֶינָה מֵישָׁרִים: (תהלים יז ב).1
תלמוד ירושלמי ראש השנה פרק ד הלכה ח – למה תקיעות במוסף
מתניתין: העובר לפני התיבה ביום טוב של ראש השנה, השני מתקיע. ובשעת ההלל, הראשון מקרא את ההלל.2
גמרא: … ר' יהושע בן לוי בשם ר' אלכסנדרי שמע לה מן הדא: "שמעה ה' צדק" (תהילים יז א) – זו קריאת שמע; "הקשיבה רנתי" – זו רינון תורה; "האזינה תפילתי" – זו תפילה; "בלא שפתי מרמה" – זו מוסף. מה כתיב בתריה? "מלפניך משפטי יצא".3 …
א"ר תחליפה קיסרייא: קרייא אמר כן: "יום תרועה ועשיתם" [במדבר כט א ב].4 ר' לעזר בי ר' יוסה בשם ר' יוסי בר קצרתא: בכל הקרבנות כתיב "והקרבתם" וכאן כתיב "ועשיתם". אמר להן הקב"ה: מכיון שנכנסתם לדין לפני בראש השנה ויצאתם בשלום, מעלה אני עליכם כאילו נבראתם בריה חדשה.5
דברים רבה פרשה ה סימן ח – דוד או כלל ישראל
"כי תבוא אל הארץ … ואמרת אשימה עלי מלך" – הלכה: מלך ישראל שהיה לו עסק, מהו שיהא מותר לו לדון לפני בית דין? כך שנו חכמים: "מלך לא דן ולא דנין אותו לא מעיד ולא מעידין אותו" (סנהדרין פרק ב משנה ב) – לַמְּדוּנוּ רבותינו, למה אין דנין את המלך? אמר ר' ירמיה: שכתוב בדוד המלך: "מלפניך משפטי יצא" (תהלים יז ב) – הוי, אין בריה דן את המלך אלא הקב"ה.6 רבנן אמרי: אמר הקב"ה לישראל: בני, כך חשבתי שתהיו [בני] חורין מן המלכות … חשבתי שלא תהא אימת מלכות עליכם … אבל אתם לא בקשתם כן …7
אגדת בראשית (בובר) פרק ו סימן א – אומנות תפילתו של דוד
"תפילה לדוד שמעה ה' צדק" (תהלים יז א), זה שאומר הכתוב: "זבח רשעים תועבת ה' ותפילת ישרים רצונו" (משלי טו ח) – מי הוא? זה משה דוד ומשיח. משה דכתיב: "תפלה למשה" (תהלים צ א), בדוד כתיב: "תפלה לדוד" (תהלים יז א), במשיח כתיב: "תפלה לעני כי יעטוף" (תהלים קב א).8 "ותפלת ישרים רצונו", אעפ"י ששלשתן מתפללים, אלא דוד מתפלל באומנות. האיך? "תפלה לדוד שמעה ה' צדק", אמר הקב"ה: עד מתי אתה מתפלל? אמור צרכיך מה שאתה צריך, הרי אמרת: "שמעה ה' צדק". אמר לו: חייך, כל אלו שאמרתי בשביל דבר אחד: "מלפניך משפטי יצא".9 למה? שאמרת: "אשר נשיא יחטא" (ויקרא ד כב), נשיא שאין על גביו מושל אלא ה'. הואיל שאין על גבי מושל אלא אתה דן אותי, "מלפניך משפטי יצא".10
אומן גדול היה דוד, כשהיה מבקש דבר מן הקב"ה – מנגנו.11 היה שואל תחילה את הָקַלוֹת, ואח"כ את החמורות. למה היה דוד דומה? לאדם שהיה מבקש ללוות כור חיטים. מצא את הדניסטוס12 ואמר לו: בבקשה ממך מפני שאני בדוחק השאילני כור של חרובין.13 אמר לו: בוא וטול. הולכין ליטול, אמר לו: השאילני כור של שעורים והנח כור של חרובים. אמר לו: בוא וטוֹל. הולכין ליטול, אמר לו: בבקשה ממך, הואיל שְׁבְּפָּנִים טובים אתה נותן, עשה אותו כור של חיטים והשאילני תחתיו חרובין ושעורים. אמר לו: טול. ומי גרם לו? ששאל תחילה הקלות ואח"כ החמורות. זהו שכתוב: "תפלה לדוד שמעה ה' צדק" – הרי הקלות, ואח"כ החמורות: "מלפניך משפטי יצא עיניך תחזינה מישרים". אמר לו הקב"ה: ואני עושה, שנאמר: "הנני רב את ריבך וגו' " (ירמיהו נא לו), "ואת יריבך אנכי אריב" (ישעיהו מט כה). סליק.14
מדרש תהלים (בובר) מזמור יז סימנים ב-ג – רק המלך יכול לוותר
מה ראה דוד לומר חמישה דברים בפסוק זה, ואחר כך אמר מלפניך משפטי יצא? אלא אמר דוד לפני הקב"ה, ריבונו של עולם, אם תוציא את דיני ביום הכפורים בבוקר, איני יכול לעמוד עד שאתפלל. אלא אקרא קריאת שמע ואתפלל ארבע תפילות, ואחר כך: "מלפניך משפטי יצא".15
אמר דוד לפני הקב"ה: אין אחד יכול למחול עונות אלא אתה, לפיכך כתיב: "מלפניך משפטי יצא". אמר ר' לוי: בשעה ששלח הקב"ה מלאך לישראל לילך לפניהם … אמר להם: "הישמר מפניו ושמע בקולו אל תמר בו" (שמות כג כא). בנוהג שבעולם, המלך עושה כל מה שהוא רוצה … שמא אם ישלח להם המלך ארכון שיגבה ממנו מאה ליטרין … שמא יכולים הם לפחות ממה שצוה המלך, אפילו פרוטה אחת? … אינו יכול לוותר להם דבר! למה? מפני שהוא שליח, כך אמר דוד לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, הואיל ואין אחר זולתך שהוא יכול לוותר: "מלפניך משפטי יצא".16
מדרש תהלים (בובר) מזמור יז סימן [ה] – קח ממני שוחד
ר' לוי אמר: אמר ליה הקב"ה לדוד: על חנם עשיתי לך סנהדרין? לך ודון לפניהם. אמר ליה דוד: ריבונו של עולם, כתבת בתורתך: "ושוחד לא תקח" (שמות כג ח), והן מתייראין ממני ליקח שוחד ולדונני. אבל אתה רצונך שתקח שוחד: "מלפניך משפטי יצא".17
ומנין שהקב"ה לוקח שוחד? שנאמר: "ושוחד מחיק רשע יקח" (משלי יז כג).18 ומה השוחד שנוטל מן הרשעים בעולם הזה? תשובה ותפילה וצדקה, לפיכך כתיב: "מלפניך משפטי יצא" (תהלים יז ב).19 אמר הקב"ה: בניי, עד ששערי תפילה פתוחין עשו תשובה, שאני לוקח שוחד בעולם הזה. אבל משאני יושב בדין לעתיד לבא, איני לוקח שוחד, שנאמר: "לא ישא פני כל כופר ולא יאבה כי תרבה שוחד" (משלי ו לה). לפיכך אמר דוד: "תודיעני אורח חיים שובע שמחות את פניך" (תהלים טז יא) – אלו עשרת ימי תשובה שבין ראש השנה ליום הכיפורים.20
שנה טובה ותטיב לנו החתימה
מחלקי המים