מלכויות
ה' באייר התש"ח
נאספו בְּחוּנֶיךָ
רגע טמיר לא נשכח
עת רצון מלפניך.
דמדומי שבת המלכה
עוד רגע ושבתה מלאכה
אך מְאִתְּךָ היא עָרוּכָה
כי עוד רבה המלאכה,
אתה עתה
תכונן בישראל מלוכה.
אודים מוצלים מאש
פליטי זָעָמֶךָ
שארית נחלתך,
תפוצוֹת צֹאֶנךָ
רָצוּ לא רָצוּ,
הגיעה עת פְּקוּדָה
זָכוּ לא זָכוּ,
אחישנה בעיתה.
החמה בראש האילנות
עוד רגע הָצֵל לִנְטוֹת
התקווה בראש ובלבבות
משאלת דוֹר ודורות –
וקָדְשָׁה שבת המלכה
וחָדְשָׁה בישראל מלוכה.
מלוך על העולם כולו בכבודֶךָ
ובבקשה אל תשכח
גם על ישראל עמָך
מהרה עלינו גלה כבוד מלכותֶךָ
גם על אלה שלא מכירים בטוּבֶךָ
המליכוני בני כי לכם היא המלוכה
נִצְרוּהָ היטב לעוד אלף אלפי שנה
בניין הארץ הוא כבודי, בְּנוּהָ לשנות דור
עד גם ההולכים בחושך, יראו את האור
מידכם הייתה זאת לכם בני עלייה
לא על מגש של כסף, רק בעמל ויגיעה
אמונתכם היא לכם עוז ותושייה
"מלכות הארץ כמלכות הרקיע" – ְּבִסִפְרִי חתומה
זיכרונות
זוכרם בזיכרון טוב לפנֶיךָ
מארץ ירדן וחרמונים
זכור ידידות בניך ורעֶיךָ
הנאהבים והנעימים.
אמצם אל לבך, נשאם בחמְלַתֶּךָ
אשר חרפו נפשם על קידוש שְׁמֶךָ
שמרם כבבת אישון עיניך
חתור להם מחילה תחת כסא כבודֶךָ
ניצרו אתם את האש, אשר יקדה בלבותם
הגחלת והלפיד אשר נשאו איתם
על כתפיכם תמיד, שאו את שמותם
הארץ אשר תבנו, לא תכסה דמם.
אבני זיכרון לבני ישראל, על לוח לבכם
קדשו צום קראו עצרה, אני תמיד אתכם
קראו הלל תנו הודיה, פְּסוּקָה היא לכם
ימי זיכרון ומועד – הלוא נתתים בידכם
שופרות
תקע בשופר גדול לחירותנו השלימה
חירטו החירות בלבבכם ולַמְדוּהָ הדור הבא
השיבה שופטינו כבראשונה
אמת וצדק שפטו בשעריכם, ִדינוּ דין יתום ואלמנה
למלשינים ולכופרים אל תהי תקווה, לעולם
הרבה סובלנות בני והרבה אהבת חינם
ייתקע בשופר להשיב הנדחים והאובדים
פיתחו לבבות ושערים, הנה הם באים, הנה הם באים
ולירושלים תשוב ותשכון בתוכה
שוב אשוב כי לא תשחיתו רוּחָהּ ונופָהּ
חננו מאיתך דעה בינה והשכל
הלוא כל העולם מחכמתכם ובינתכם מִשְׂתַּכֵּל
מדוע זכינו אנו ולא כל הדורות האחרים
אין סודות מלפני, התשובה בבתים הקודמים
עשה שנהיה ראויים לזאת המתנה
כבר כתבתי לא בשמים היא – בידכם נתונה
ובשופר הגדול מי ומתי ייתקע?
אחרֵי ולפנֵי השופר – קול דממה דקה
קול גבורתכם ומעשיכם – בהשקט ובבטחה
מחלקי המים
ירושלים
