מועדי ישראל

חנוכה
טל ומטר
שמיני עצרת ושמחת תורה
קהלת
סוכות
יום הכיפורים
שבת שובה
ראש השנה
ט"ו באב
תשעה באב
מגילת רות
שבועות
יום ירושלים
ל״ג-בעומר
יום העצמאות
יום הזכרון לחללי מערכות ישראל
יום הזכרון לשואה ולגבורה
שביעי של פסח
שיר השירים
פסח
ליל הסדר
שבת הגדול
שבת החודש
שבת פרה
מגילת אסתר
פורים
שבת זכור
שבת שקלים
ט״ו בשבט
חנוכה
טל ומטר
שמיני עצרת ושמחת תורה
קהלת
סוכות
יום הכיפורים
שבת שובה
ראש השנה
ט"ו באב
תשעה באב
מגילת רות
שבועות
יום ירושלים
ל״ג-בעומר
יום העצמאות
יום הזכרון לחללי מערכות ישראל
יום הזכרון לשואה ולגבורה
שביעי של פסח
שיר השירים
פסח
ליל הסדר
שבת הגדול
שבת החודש
שבת פרה
פורים
מגילת אסתר
שבת זכור
שבת שקלים
ט״ו בשבט
חנוכה
טל ומטר
שמיני עצרת ושמחת תורה
קהלת
סוכות
יום הכיפורים
שבת שובה
ראש השנה
ט"ו באב
תשעה באב
מגילת רות
שבועות
יום ירושלים
ל״ג-בעומר
יום העצמאות
יום הזכרון לחללי מערכות ישראל
יום הזכרון לשואה ולגבורה
שביעי של פסח
שיר השירים
פסח
ליל הסדר
שבת הגדול
שבת החודש
שבת פרה
פורים
מגילת אסתר
שבת זכור
שבת שקלים
ט״ו בשבט
חנוכה
טל ומטר
שמיני עצרת ושמחת תורה
סוכות
קהלת
יום הכיפורים
שבת שובה
ראש השנה
ט"ו באב
תשעה באב
שבועות
מגילת רות
יום ירושלים
ל״ג-בעומר
יום העצמאות
יום הזכרון לחללי מערכות ישראל
שבת וראש חודש
יום הזכרון לשואה ולגבורה
שביעי של פסח
שיר השירים
ליל הסדר
פסח
שבת הגדול
שבת החודש
שבת פרה
מגילת אסתר
פורים
שבת זכור
שבת שקלים
ט״ו בשבט
חנוכה
טל ומטר
שמיני עצרת ושמחת תורה
קהלת
סוכות
יום הכיפורים
שבת שובה
ראש השנה
ט"ו באב
תשעה באב
מגילת רות
שבועות
יום ירושלים
ל״ג-בעומר
יום העצמאות
יום הזכרון לחללי מערכות ישראל
יום הזכרון לשואה ולגבורה
שביעי של פסח
ליל הסדר
שיר השירים
פסח
שבת הגדול
שבת וראש חודש
שבת החודש
שבת פרה
מגילת אסתר
פורים
שבת זכור
שבת שקלים
ט״ו בשבט
חנוכה
טל ומטר
שמיני עצרת ושמחת תורה
קהלת
סוכות
יום הכיפורים
שבת שובה
ראש השנה
ט"ו באב
תשעה באב
שבת וראש חודש
שבועות
מגילת רות
יום ירושלים
ל״ג-בעומר
יום העצמאות
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל
יום הזכרון לשואה ולגבורה
שביעי של פסח
שיר השירים
ליל הסדר
פסח
שבת הגדול
שבת החודש
שבת פרה
מגילת אסתר
פורים
שבת זכור
שבת וראש חודש
שבת שקלים
ט״ו בשבט
חנוכה
טל ומטר
שמיני עצרת ושמחת תורה
קהלת
סוכות
יום הכיפורים
שבת שובה
ראש השנה
ט"ו באב
תשעה באב
מגילת רות
שבועות
יום ירושלים
ל״ג-בעומר
יום העצמאות
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל
שבת וראש חודש
יום הזכרון לשואה ולגבורה
שביעי של פסח
שיר השירים
ליל הסדר
פסח
שבת הגדול
שבת החודש
שבת פרה
מגילת אסתר
פורים
שבת זכור
שבת שקלים
ט״ו בשבט
חנוכה
טל ומטר
שמיני עצרת ושמחת תורה
קהלת
סוכות
יום הכיפורים
שבת שובה
ראש השנה
ט"ו באב
תשעה באב

זכרו תורת משה

שבת הגדול, תש"ס, תשס"ד

עדכון אחרון: 07/04/2022

מים ראשונים: כבר הקדשנו דף כללי להפטרת שבת הגדול במלאכי פרק ג והפעם נבקש להתמקד במלים "זכרו תורת משה עבדי" אשר נשמעות כמעין צוואה לדורות מפי אחרון הנביאים בישראל בתחילת בית שני. הביטוי "תורת משה" מופיע בתנ"ך ארבע עשרה פעמים: שבע בנביאים (יהושע, מלכים, מלאכי) ושבע בכתובים (עזרא, נחמיה, דניאל, דברי הימים). בתורה עצמה מופיעים ביטויים כמו: "התורה אשר שם משה" או "תורה ציוה לנו משה", אבל לא "תורת משה".

 

זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתוֹ בְחֹרֵב עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵל חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים: הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא: וְהֵשִׁיב לֵב־אָבוֹת עַל־בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל־אֲבוֹתָם פֶּן־אָבוֹא וְהִכֵּיתִי אֶת־הָאָרֶץ חֵרֶם: (מלאכי ג כב-כד, סוף הפטרת שבת הגדול).1

 

אבן עזרא שמות פרק לב פסוק א – הוא משה נותן התורה

יש אומרים כי זה אהרן איננו אחי משה. וזה אין אמת, כי לא מצאנו אחר ששמו כן. גם כן יוכל הטוען לטעון על דבר מלאכי: "זכרו תורת משה עבדי" (מלאכי ג כב), אולי משה אחר היה.2

אבן עזרא מלאכי א א – נפסקה נבואה מישראל

יש אומרים שהוא עזרא, ולפי דעתי שהוא שמו כאשר הוא כתוב, והוא סוף הנביאים ובעבור זה הזהיר זכרו תורת משה עבדי כי במותו נפסקה הנבואה מישראל.3

רד"ק ירמיהו פרק לא פסוק ל – חידוש הברית

וכל הענין כמו שמפרש והולך כי לא תהיה חידוש הברית אלא קיומה. והרי אומר מלאכי חותם הנביאים בחתימת דבריו: "זכרו תורת משה עבדי אשר צויתי אותו בחורב על כל ישראל חוקים ומשפטים". וכל אותה הפרשה עתידה כמו שחתם: "הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא". הרי אתה רואה כי לא תהיה לעולם תורה חדשה, אלא אותה שנתנה בהר סיני כמו שכתוב: "אשר צויתי אותו בחורב".4

ספרי דברים פיסקא מא – התכנסות בבית המדרש בציפייה לגאולה

הרי הוא אומר: "עיניך ברכות בחשבון על שער בת רבים" (שיר השירים ז ה). עיניך – אלו זקנים המתמנים על הצבור … בריכות – מה בריכה זו אין אדם יודע מה שבתוכה, כך אין אדם עומד על דברי חכמים. בחשבון – בחשבונות שנגמרים בעצה ובמחשבה. היכן נגמרים? בבתי מדרשות – על שער בת רבים. מה הוא אומר: "אפך כמגדל הלבנון צופה פני דמשק"? אם עשיתם את התורה קוו לאליהו שאמרתי לו: "לך שוב לדרכך מדברה דמשק". ואומר: "זכרו תורת משה עבדי וגו' הנה אנכי שולח לכם את אליה וגו' והשיב לב אבות וגו' ".5

מלכים א פרק יט פסוקים טו-טז – סוף נבואת אליהו

וַיֹּאמֶר ה' אֵלָיו לֵךְ שׁוּב לְדַרְכְּךָ מִדְבַּרָה דַמָּשֶׂק וּבָאתָ וּמָשַׁחְתָּ אֶת חֲזָאֵל לְמֶלֶךְ עַל אֲרָם: וְאֵת יֵהוּא בֶן נִמְשִׁי תִּמְשַׁח לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל וְאֶת אֱלִישָׁע בֶּן שָׁפָט מֵאָבֵל מְחוֹלָה תִּמְשַׁח לְנָבִיא תַּחְתֶּיךָ:6

מלבי"ם משלי פרק כט יח – תורה וחכמה באין נבואה

"באין חזון יפרע עם ושומר תורה אשרהו". כשסיים חותם הנביאים את נבואתו, אמר: "הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא וכו' זכרו תורת משה עבדי", כי כל עוד שהיתה הנבואה בישראל היו הנביאים באים במלאכות ה' להישיר את העם. אולם בעת שנסתם חזון, צריכים הם לזכור את התורה, וזהו שכתוב: "באין חזון יפרע עם", ואז: "ושומר תורה אשרהו", ישיג האושר ע"י שמירת התורה, שתעמוד במקום החזון והנבואה.7

מכילתא דרבי ישמעאל בשלח מס' דשירה פרשה א – משה נתן נפשו על התורה

וכן אתה מוצא שכל דבר שאדם נותן נפשו עליו נקרא על שמו. בשלושה דברים נתן נפשו משה עליהם ונקראו על שמו. נתן נפשו על התורה ונקראת על שמו שנאמר: "זכרו תורת משה עבדי". והלא תורת אלהים היא, שנאמר: "תורת ה' תמימה משיבת נפש"! הא מה תלמוד לומר "תורת משה עבדי"? לפי שנתן נפשו עליה נקראת על שמו.8

מסכת שבת דף פט עמוד א – הואיל ומיעטת עצמך

אמר רבי יהושע בן לוי: בשעה שירד משה מלפני הקב"ה, בא שטן ואמר לפניו: ריבונו של עולם, תורה היכן היא? אמר לו: נתתיה לארץ. הלך אצל ארץ, אמר לה: תורה היכן היא? אמרה לו: "אלהים הבין דרכה וגו'. הלך אצל ים ואמר לו: אין עמדי. הלך אצל תהום, אמר לו: אין בי … חזר ואמר לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, חיפשתי בכל הארץ ולא מצאתיה. אמר לו: לך אצל בן עמרם. הלך אצל משה, אמר לו: תורה שנתן לך הקב"ה היכן היא? אמר לו: וכי מה אני שנתן לי הקב"ה תורה? אמר לו הקב"ה למשה: משה, בדאי אתה? – אמר לפניו: ריבונו של עולם, חמודה גנוזה יש לך שאתה משתעשע בה בכל יום. אני אחזיק טובה לעצמי? – אמר לו הקב"ה למשה: הואיל ומיעטת עצמך – תקרא על שמך, שנאמר: "זכרו תורת משה עבדי וגו' ".9

אוצר המדרשים (אייזנשטיין) עמוד קפא – יגיעה-שכחה-מתנה

וכיון שעלו לו סוף מ' יום נשתכחו לו כולם בשעה אחת. עד שקרא לו הקב"ה ליפיפיה שר של התורה ונתן לו למשה במתנה, שנאמר: "ויתנם ה' אלי". ואח"כ נתקיימה בידו. ומנין שנתקיימה לו? שנאמר: "זכרו תורת משה עבדי אשר צויתי אותו בחורב על כל ישראל חוקים ומשפטים". תורה – אלו תורה נביאים וכתובים. חוקים – אלו הלכות ושמועות. ומשפטים – אלו אגדות ותוספות. וכולם נאמרו לו למשה בסיני.10

אוצר המדרשים (אייזנשטיין) עמוד שנו – השלמה עם המיתה

ומנין שהיו"ד הוא שמו של משה? שנאמר: וידי משה כבדים. כשם שהיו"ד משמשת על כל האותיות של שם המפורש, כך שימש משה התורה כולה שניתנה מידו של הקב"ה לידו של משה ונקראת על שמו, שנאמר: זכרו תורת משה עבדי. א"ל הקב"ה: כל השבח הזה כתבתי עליך, על מה אתה מצטער? על הן קרבו ימיך למות?11

ספרי דברים שמה פרשת וזאת הברכה – מורשה קהילת יעקב

"תורה צוה לנו משה"12 – וכי ממשה רבינו אנו אוחזים את התורה? והלא אבותינו זכו בה, שנאמר: "מורשה קהילת יעקב". שומע אני ירושה לבני מלכים, ירושה לבני קטנים מנין? תלמוד לומר: "אתם נצבים היום כולכם".13

שבת שלום וגדול

מחלקי המים

הערות שוליים

  1. סוף ספר מלאכי הוא סוף תרי עשר הוא סוף הנבואה בישראל. וכבר העירו רבים וטובים על המשמעות המיוחדת של הזכרת "זכרו תורת משה" בהקשר זה וגם על הצירוף של ההבטחה על שליחת אליהו בבוא המועד. עתידה הנבואה להתחדש בקץ הימים, וע"י אליהו דווקא. אך בינתיים, בתקופה הארוכה והקשה שבין הפסקת הנבואה לחידושה בימות המשיח, אין לנו אלא תורת משה. החכמה יורשת את הנבואה, תלמיד החכם את הנביא. "חכם עדיף מנביא", "ניטלה נבואה מן הנביאים וניתנה לחכמים" (בבא בתרא יב ע"א). וזה נושא גדול ונכבד שראוי לדיון נפרד. כאן נתמקד בביטוי "זכרו תורת משה".
  2. הסניגוריה שניסו מי שניסו ללמד על אהרון בחטא העגל לומר שאין זה אהרון הכהן אחיו של משה אלא אדם אחר בשם אהרון, מלבד שאיננה אמת, אומר אבן עזרא, יצא שכרה בהפסדה. כי אז מה נאמר ש"זכרו תורת משה עבדי" שבמלאכי הכוונה למשה אחר? הרי רבים ממתנגדי תורת ישראל ומסלפיה יקפצו על מציאה זו. אבל מעניין שמכל הפסוקים בתורה ובתנ"ך מציין אבן עזרא דווקא את הפסוק שלנו במלאכי "זכרו תורת משה" (מתוך ארבעה עשר האזכורים של ביטוי זה בנ"ך, מיהושע ועד דברי הימים). אולי כדברינו בהערה 1 לעיל, משום שזה סוף הנבואה וזו גם נקודת הזמן ההיסטורית הרחוקה ביותר ממתן תורה.
  3. בפירושו לספר מלאכי נדרש אבן עזרא בקצרה לזיהוי הנביא מלאכי, מי הוא ומה שמו? האם שמו מלאכי או שהוא המלאך (השליח) שלי ושמו לא פורש. נושא זה ראוי לדף בפני עצמו וכבר נכתב עליו רבות בספרים וברשת, ראו למשל כאן. לעניינינו, אבן עזרא מדגיש שהאזהרה "זכרו תורת משה עבדי" קשורה בהפסקת הנבואה, כפי שנראה עוד להלן. אם כך, אזי דווקא הזיהוי עם עזרא (כשיטות שמצויות בחז"ל, ראו מגילה טו ע"א, רש"י מלאכי ב יא) הוא מעניין ומעורר מחשבה. עזרא מחדש היהדות בתחילת ימי בית שני (ראו תוספתא סנהדרין ד ז: "ראוי היה עזרא שתינתן תורה על ידו אילמלא קידמו משה", דברינו שינוי הכתב בפרשת דברים) עומד ומעיד על תורת משה שהיא תורת ישראל שיש לקיים! זיהוי זה יכול לחזק מאד את דברי אבן עזרא לעיל כנגד הדעות שקם משה אחר, אבל הוא בוחר שלא לזהות את מלאכי עם עזרא ולא גילה לנו טעמו.
  4. פירוש זה של רד"ק (ר' דוד קמחי, מחכמי פרובנס, מאה 12) הוא על הפסוק בירמיהו לא ל: "הנה ימים באים נאם ה' וכרתי את בית ישראל ואת בית יהודה ברית חדשה". חידוש הברית כאן, אומר רד"ק, לא ברית חדשה! בדומה לאבן עזרא לעיל הוא נעזר בפסוק "זכרו תורת משה" שנאמר ע"י מלאכי חותם הנבואה בישראל, על מנת להזים דעות של כתות (נוצרים?) ממתנגדי תורת ישראל שניסו לפרש פסוק זה כאילו תבוא תורה חדשה שאיננה תורת משה. זאת ועוד, לא רק "זכרו תורת משה" יש כאן, אלא גם קנאותו של אליהו "הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא". אליהו של: "קנא קנאתי לה' אלהי צבאות כי עזבו בריתך בני ישראל" (מלכים א יט י), וודאי לא יכול להיות מזוהה עם ברית חדשה.
  5. מדרש זה מעלה על נס, בצורה מפויסת ורכה, את לימוד התורה כערך עליון בחיי עם ישראל, לא רק בעקבות הפסקת הנבואה, אלא, כך נראה, גם בעקבות חורבן הבית. "מיום שחרב בית המקדש אין לו להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד" (ברכות ח ע"א). לימוד תורה צנוע ומכונס של עצה ומחשבה עמוקה, לימוד שבזכותו נזכה בבוא העת לפעמי המשיח ולחידוש הנבואה. בינתיים, אין לנו אלא בתי מדרשות ובמרשם שמציע מלאכי של שילוב העיסוק בתורה עם ציפייה לגאולה. ראו אבן עזרא על הפסוק: "זכרו תורת משה עבדי - ושמרום כי היא תלמדכם דרך יראת השם ובבוא היום הנזכר אז תמלטו". ושוב גם רד"ק: "זכרו תורת משה עבדי - אמר עד שלא יבוא יום המשפט זכרו בכל דור ודור תורת משה עבדי לעשות ככל הכתוב בה". אך שימו לב כיצד מדרש 'רך' זה פותח בפסוקים משיר השירים ומסיים במלאכי ו'על הדרך' גם כולל את אליהו של ספר מלכים (בתקבולת של "דמשק"). עפ"י פשוטו של מקרא, אין ספק שמלאכי מכין את שבי ציון למאורעות גדולים שעתידים לקרות להם, בדומה לנבואות זכריה ואולי גם חגי.
  6. בעקבות מדרש ספרי נעשה סטיה קלה לדמותו של אליהו. לכאורה, נפרדנו ממנו בספר מלכים א בעת שהוא בורח להר חורב ושופך את שיחו לפני הקב"ה "קַנֹּא קִנֵּאתִי לַה' אֱלֹהֵי צְבָאוֹת ... וָאִוָּתֵר אֲנִי לְבַדִּי וכו' " (מלכים א יט י, דברינו אליהו בהר חורב בפרשת פנחס), ובתגובה אומר לו הקב"ה למנות שלושה בעלי תפקידים ובהם את אלישע לנביא תחתיו. אליהו אמנם חוזר אח"כ במלכים א פרק כא בפרק כרם נבות ובתחילת מלכים ב בפרשת שרי החמישים שהוא מכלה באש, אך השרביט עובר לאלישע. ומתחילת ספר מלכים ב שוב לא נזכר אליהו במקרא. והנה בא הנביא מלאכי בתחילת בית שני ומחיה את אליהו לדורות! הוא שהופך את דמותו של אליהו לסמל וציר מרכזי בגאולה העתידית, אך כאמור בשילוב עם העיסוק בתורה. מלאכי הוא שהכניס את אליהו לכל הציפיות של גאולה ומשיח. ואם לא זכו שהתקיים הדבר בימי בית שני, בא מדרש ספרי הנ"ל, ובעקבותיו רבים וטובים, ומאמץ את מרשם מלאכי המשלב תורה עם ציפייה לגאולה ואת דמותו של אליהו כמבשרה, לדורות.
  7. פירוש מלבי"ם (הרב מאיר ליבוש ב"ר יחיאל מיכל וייזר, מאה 19, מזרח אירופה) מצטרף לקו שראינו בספרי ובפירוש רד"ק לעיל, באשר לאזכור "תורת משה" בחתימת הנבואה ע"י מלאכי. תוספת הפירוש שלו הוא אזכור ה"חזון" כשם לנבואה והזדקקות לפסוק מספר משלי דווקא, שהוא ספר מהכתובים – מספרות החכמה. החכמה, יורשת הנבואה היא שמזהירה: "באין חזון ייפרע עם". והיא גם זו שמציעה את התרופה: "ושומר תורה אשרהו". משה הוא גדול הנביאים וגם ראש לחכמים. אם ניטל החזון, אם פסקה נבואת משה ממנה באות כל שאר הנבואות ("נביא כמוני יקים לך ה' אלהיך" אומר משה בפרשת הנביא בספר דברים, "שהוא אביהן של כל הנביאים שקדמו לפניו והבאים אחריו" מפרש רמב"ם במשנה סנהדרין י א), ניצמד לתורת משה ממנה באים כל חידושי התורה, כל מה שתלמיד וותיק עתיד לחדש. על התפר בין הנבואה לחכמה, ראה כפיפות הנביא לסנהדרין בילקוט שמעוני ישעיהו רמז שפה שכבר ישעיהו ועובדיה (ונביאים אחרים במשמע), לא היו מתנבאים אלא מפי הקב"ה ומפי הסנהדרין. ראה דברינו חזון ישעיהו בשבת דברים – חזון.
  8. מוטיב זה חוזר במדרשים רבים (שמות רבה לד, במדבר רבה יט ב, תנחומא בשלח י ועוד). התורה נקראת תורת משה בגלל שמסר נפשו עליה (שני הדברים האחרים הם עם ישראל והדיינים היינו מערכת המשפט). הדברים מזכירים את דברי הגמרא בקידושין (דף לב) לגבי הרב שיכול למחול על כבודו (בניגוד למלך שאינו יכול) דווקא משום שהתורה היא שלו. וכן במסכת ע"ז יט ע"א: "אמר רבא: בתחילה נקראת (התורה) על שמו של הקב"ה ולבסוף על שמו (של הרב, של העוסק בתורה) שנאמר: בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה". בהתחלה - תורת ה' ובסוף - תורתו. משמע שלא רק לגבי משה שמסר נפשו נקראת התורה על שמו, אלא בכל דור ודור תלמידי חכמים שמוסרים נפשם על לימוד התורה, התורה קרויה על שמם.
  9. לכאורה, מדרש זה ממשיך את המדרש הקודם. "מיעטת עצמך" בדומה ל"מסר נפשו עליה". אך יש בו רעיון נוסף שאפשר לכנותו דיאלקטיקה של אוריינות ולמדנות אמתית. רק מי שאיננו "מנכס" את התורה לעצמו, התורה נקראת על שמו. התורה שייכת דווקא למי שאינו מעלה על דעתו שהוא שייך ומתאים להיכנס בהיכלה. וכמאמר המיוחס לסוקרטס: "החכמה האמיתית היא לדעת שאתה לא יודע", צריך להרגיש "ריחוק" מהתורה, הכרה שעם כל ידיעותיך עדיין לא התקרבת להבין את מהותה, על מנת לרכוש אותה באמת. "מה שעשת חכמה עטרה לראשה עשת ענוה סנדל לעקבה" (שיר השירים רבה א ט), ראה שמדרש זה מובא שם מיד לאחר מדרש קודם המסיים בפסוק: "הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא"! ובירושלמי שבת א ג הנוסח הוא "מה שעשת חכמה עטרת לראשה עשת ענוה עקב לסולייסה".
  10. מדרש זה מקשר את הרעיון שמשה היה לומד את התורה ושוכח ובסוף ניתנה לו במתנה ("ויתן אל משה ככלותו לדבר איתו", ראה שמות רבה מא ו וכן מדרשים רבים על פסוק זה, מובאים בדברינו ויתן אל משה ככלותו לדבר איתו בפרשת כי תשא) עם הרעיון שכל מה שתלמיד עתיד לחדש כבר נאמר למשה מסיני ("מקרא משנה הלכות תלמוד תוספתות אגדות ואפילו מה שתלמיד ותיק עתיד לומר לפני רבו כולן נאמרו למשה בסיני" - ויקרא רבה כב א). הבסיס לקישור זה הוא הפסוק מהפטרת השבת "זכרו תורת משה עבדי אשר צויתי אותו בחורב על כל ישראל חוקים ומשפטים". מה המסר לדורות, למי שעוסק ב"תורת משה" שכבר ניתנה וכבר הורידה משה מהשמים? האם המסר הוא שמכאן ואילך הכל ביגיעה, "הפוך בה והפוך בה דכולה בה", "יגעת ולא מצאת אל תאמין" ואין לצפות למתנות וליפיפיה שרה של תורה שיתן לנו מתנות כמו שאירע למשה; או שמא, אדרבא, בדומה למשה, לימוד תורה של כולנו הוא בסופו של דבר במתנה. במתנה אחרי תהליך ארוך של למוד-יגיעה-שכחה וחוזר חלילה. "וומדבר – מתנה". כך או כך, המוטיב של הלכות שנשתכחו ובא תלמיד חכם והחזירן חוזר במקומות רבים במדרש ושווה עיון בפני עצמו. ראה תמורה טז ע"א, סוכה כ ע"א ועוד. ראה דברינו כי לא תשכח מפי זרעו בפרשת וילך.
  11. המקור של מדרש מאוחר זה הוא פסיקתא דרב כהנא נספחים פרשה א המתאר את מיתתו של משה ודורש את הפסוק  "הן קרבו ימיך למות" אבל כאן הדברים ברורים יותר. "זכרו תורת משה עבדי" הוא נימוק להשלמת משה עם מיתתו. דברי מלאכי הם התשובה לתחנוני משה "ואתחנן אל ה' ". מי שזכה להיחרט לנצח בתולדות עם ישראל (והאנושות כולה) באמצעות התורה שמסר נפשו עליה ונקראת על שמו, אינו צריך להתחנן כל כך להישאר עוד קצת בחיים (או לחילופין לא למות כלל, היינו, חיי נצח פיסיים בעולם הזה). דברי חכמים ותורתם הם זיכרונם האמיתי. זה רעיון מעניין, אך ניתן להתווכח עליו. שהרי גם אמרו חז"ל: "הוא היה אומר יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא ויפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה" (מסכת אבות פרק ד משנה יז).
  12. לכאורה מקביל ל"זכרו תורת משה עבדי", זה בסוף התורה וזה בסוף הנבואה (וכל הנביאים מכוחה של נבואת משה הם באים). אך כך הוא כשמקצרים ולא מביאים פסוק בשלמותו. המשך הפסוק הוא: "מורשה קהילת יעקב".
  13. האם אנו שומעים כאן מוטיב נגדי, שהתורה איננה של משה וכבר אבות האומה אחזו בה (דברינו קיימו האבות את התורה)? לאו דווקא. סביב "תורת משה" נעים שני מעגלים משלימים. מעגל ראשון הוא הדגש על "תורת משה" כפי שראינו עד כאן. מעגל זה קיבל חיזוק גדול במרוצת הדורות לנוכח דתות אחרות שניסו לנכס לעצמם את משה ובה בעת להעמיד לו "יורש". חיזוק כזה מצוי במקורות רבים המדגישים את נצחיותה של תורת משה כמו למשל ביג' העיקרים של רמב"ם המיוטים בפיוט יגדל אלהים חי:  "לֹא קָם בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה עוֹד נָבִיא וּמַבִּיט אֶת תְּמוּנָתוֹ. תּוֹרַת אֱמֶת נָתַן לְעַמּוֹ אֵל עַל יַד נְבִיאוֹ נֶאֱמַן בֵּיתוֹ". המעגל השני הוא שהתורה פתוחה לכל ואיננה נחלת האליטות וחכמי כל דור מחדשים דברים שמשה לא מבין (גמרא מנחות כט ע"ב), ו: "דברים שלא נגלו למשה נגלו לרבי עקיבא וחביריו". ועל כך הרחבנו בדברינו מורשה קהילת יעקב בפרשת וזאת הברכה.

האתר פתוח לגלישה חופשית ואינו דורש רישום. נשמח לשמוע לקבל הערות והארות מכל המבקרים באתר.

בנוסף, דפי פרשת השבוע והמועדים המתחדשים נשלחים במייל לכל המעוניין ומועלים במקביל לאתר.

להצטרפות לרשימת התפוצה