מועדי ישראל

וְכִי־תָבֹאוּ אֶל־הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל־עֵץ מַאֲכָל וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ אֶת־פִּרְיוֹ שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל: וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִת יִהְיֶה כָּל־פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לַה': וּבַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁת תֹּאכְלוּ אֶת־פִּרְיוֹ לְהוֹסִיף לָכֶם תְּבוּאָתוֹ אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם: (ויקרא יט כג-כה).¹

בראשית רבה ה ט פרשת בראשית – מדוע נתקללה האדמה

"ויאמר אלהים תדשא הארץ" (בראשית א יא)², שָׁנוּ בשם ר' נתן: שלושה נכנסו לדין וארבעה יצאו מחויבים: אדם וחוה ונחש נכנסו לדין, ונתקללה הארץ עמהן, שנאמר: "ארורה האדמה בעבורך" (בראשית ג יז) … ולמה נתקללה? ר' יהודה בן שלום ור' פנחס.³ ר' יהודה בן שלום אמר: שעברה על הציווי, שכך אמר לה הקב"ה: "תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע, עץ פרי עושה פרי למינו וגו' " – מה הפרי נאכל, אף העץ נאכל. והיא לא עשתה כן, אלא: "ותוצא הארץ דשא עשב מזריע זרע למינהו ועץ עושה פרי וגו' " – הפרי נאכל והעץ אינו נאכל. ר' פנחס אמר: אף הוסיפה על הציווי, סמכה לעשות רצון בוראה: "עץ עושה פרי" – אפילו אילני סרק עשו פירות. על דעתו של ר' יהודה בן שלום: ניחא. אלא על דעתו של ר' פנחס למה נתקללה? אלא כאיש שאומר: ארורים הדדים שהניקו את זה.⁴

בראשית רבה טז ג פרשת בראשית – מי צריך להשמיע קולו ומי לא

רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר: אמרו לפרת: למה אין קולך הולך?⁵ אמר להם: איני צריך, מעשי מודיעים אותי; אדם נוטע בי נטיעה והיא עושה לשלושים יום, זורע בי ירק והיא עומדת לג' ימים. אומרים לחדקל: למה קולך הולך? אמר להם: הלואי נשמיע קולנו וְנֵרָאֶה. אומרים לאילני מאכל: למה אין קולכם הולך? אמרו להם: אין אנו צריכים, פירותינו מעידים עלינו. אומרים לאילני סרק: למה קולכם הולך? אמרו להם: הלואי נשמיע קולנו וְנֵרָאֶה. א"ר הונא: לא משום הטעם הזה, אלא אילני מאכל על ידי שהן כבדים בפירותיהם, לפיכך אין קולן הולך. אבל אילני סרק, על ידי שהן קלים בפירותיהם, קולן הולך. זהו שכתוב: "וַיָּנַע לְבָבוֹ וּלְבַב עַמּוֹ כְּנוֹעַ עֲצֵי־יַעַר מִפְּנֵי־רוּחַ" (ישעיהו ז ב).⁶

שמות רבה ז ד פרשת וארא – הצורך באילני סרק

"ויצום אל בני ישראל ואל פרעה מלך מצרים להוציא את בני ישראל מארץ מצרים" (שמות ו יג).⁷ אמר ר' לוי: משל למלך שהיה לו פרדס ונטע בו אילני סרק ואילני מאכל. אמרו לו עבדיו: מה הנאה יש לך באילני סרק הללו? אמר להם: כשם שאני צריך לאילני מאכל, כך אני צריך לאילני סרק; שאילולי אילני סרק, מהיכן הייתי עושה לי מרחצאות וכבשונות? לכך נאמר: "אל בני ישראל ואל פרעה" – כשם שקילוסו של הקב"ה עולה לו מגן עדן מפי הצדיקים, כך עולה מגיהינום מפי הרשעים, שנאמר: "עֹבְרֵי בְּעֵמֶק הַבָּכָא מַעְיָן יְשִׁיתוּהוּ גַּם־בְּרָכוֹת יַעְטֶה מוֹרֶה: (תהלים פד ז). מהו "מעין ישיתוהו"? שמורידין דמעות כמעיינות עד שמצננין את גיהנם בדמעותיהן. ומשם הקילוס עולה, שנאמר: "גם ברכות יעטה מורה". מה הם אומרים? א"ר יוחנן: יָפֶה אָמַרְתָּ! יפה דַנְתָּ! יפה טִהַרְתָּ! יפה טִמֵּאתָּ! יפה חִיַּבְתָּ! יפה לִמַּדְתָּ! יפה הוֹרֵיתָּ!⁸

מסכת סוטה פרק ח משנה ג – הבדלים להלכה בין אילני מאכל לסרק

"ודברו השוטרים אל העם לאמר מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו ילך וישוב לביתו וגו' " …⁹ ומי האיש אשר נטע כרם ולא חללו וגו' – אחד הנוטע כרם, ואחד הנוטע חמישה אילני מאכל, ואפילו מחמשת מינים.¹⁰ אחד הנוטע ואחד המבריך ואחד המרכיב … ואלו שאינן חוזרין: … הנוטע ארבע אילני מאכל, וחמישה אילני סרק.¹¹

ספרא קדושים פרשה ב (יז) – בדיני כלאיים

מנין שאין מרכיבים עץ סרק על גבי עץ מאכל, ולא עץ מאכל על גבי עץ סרק, ולא עץ מאכל על גבי עץ מאכל? תלמוד לומר: "את חוקותי תשמורו" (ויקרא יט יט).¹²

ספרי דברים פרשת שופטים פיסקא רד (כ) – בדין מצור על עיר

"רק עץ אשר תדע" (דברים כ כ) – זה אילן מאכל. "כי לא עץ מאכל הוא" – זה אילן סרק. אם סופנו לרבות את אילן מאכל, מה תלמוד לומר "עץ מאכל"? מלמד שאילן סרק קודם לאילן מאכל.¹³ יכול אפילו מעולה בדמים וכדברי רבי אלעזר ברבי שמעון? תלמוד לומר: "אותו תשחית וכרתה" – עושה אתה ממנו תיקים ונדביאות. "ובנית מצור על העיר" – עושה אתה לה מיני מטרנייאות וכו'.¹⁴

בראשית רבה פרשה כו סימו ו – גם אילני סרק חייבים דין וחשבון

"ויאמר ה' לא ידון רוחי באדם" (בראשית ו ג) …¹⁵  אמר רבי אלעזר: אין לך שהוא מתחייב באדם הזה, אלא אדם כיוצא בו.¹⁶ רבי נתן אומר: אפילו זאב וכלב.¹⁷ רבי הונא בר גוריון אמר: אפילו מקל אפילו רצועה.¹⁸ אמר רבי אחא: אף אילני סרק עתידין ליתן דין וחשבון. רבנן אמרי מהכא: "כי האדם עץ השדה" – מה האדם נותן דין וחשבון, אף עצים נותנין דין וחשבון.¹⁹

גמרא יומא דף לט עמוד ב – עצי הסרק והזהב בבית המקדש

אמר רב זוטרא בר טוביה: למה נקרא שמו יער? דכתיב: בית יער הלבנון – לומר לך: מה יער מלבלב אף בית המקדש מלבלב. דאמר רב הושעיא: בשעה שבנה שלמה בית המקדש נטע בו כל מיני מגדים של זהב, והיו מוציאין פירות בזמניהן. וכיון שהרוח מנשבת בהן, היו נושרין פירותיהן, שנאמר: "ירעש כלבנון פריו". ומהן היתה פרנסה לכהונה. וכיון שנכנסו גוים להיכל – יבשו, שנאמר: "וּפֶרַח לְבָנוֹן אֻמְלָל" (נחום א ד). ועתיד הקב"ה להחזירה לנו, שנאמר: "פָּרֹחַ תִּפְרַח וְתָגֵל אַף גִּילַת וְרַנֵּן כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן נִתַּן־לָהּ" (ישעיהו לה ב).²⁰

ילקוט שמעוני תורה פרשת בחקותי רמז תרעב – חזרה לימי אדם הראשון²¹

"ונתנה הארץ יבולה" (ויקרא כו ד) – לא כדרך שעושה עכשיו, אלא כדרך שעשתה בימי אדם הראשון.²² ומנין אתה אומר שהארץ עתידה להיות נזרעת ועושה פירות בת יומה? תלמוד לומר: "זכר עשה לנפלאותיו" (תהלים קיא ד). וכן הוא אומר: "תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע", מלמד שבו ביום שהיתה נזרעת, בו ביום עושה פירות. "ועץ השדה יתן פריו" – לא כדרך שהוא עושה עכשיו, אלא כדרך שעשתה בימי אדם הראשון. ומנין אתה אומר שהעץ עתיד להיות נטוע ועושה פירות בן יומו?²³ תלמוד לומר: "זכר עשה לנפלאותיו".²⁴ ואומר: "עץ פרי עושה פרי למינו" – מלמד שבו ביום שניטע, בו ביום עושה פירות. ומנין שאף העץ עתיד להיות נאכל? תלמוד לומר: "עץ פרי". אם ללמד שעושה פירות, הרי כבר נאמר: "עושה פרי", אם כן למה נאמר "עץ פרי"? אלא, מה פרי מאכל (נאכל), אף העץ עתיד להיות מאכל (נאכל).²⁵ ומנין שאף אילני סרק עתידים להיות עושים פירות? תלמוד לומר: "ועץ השדה יתן פריו".²⁶

שנה טובה לאילנות²⁷

מחלקי המים²⁸

מים אחרונים: למרות שדף זה הוקדש למקומם של אילנו הסרק לצד אילני המאכל, לא יכולנו שלא להוסיף את המדרש הבא מפרקי דרבי אליעזר (היגר) – "חורב" פרק לג, שהוא על אילני מאכל דווקא: "שישה קולן יוצא מסוף העולם ועד סופו ואין הקול נשמע. בשעה שכורתין את האילן שהוא עושה פרי, הקול יוצא מסוף העולם ועד סופו ואין הקול נשמע". השווה עם גמרא יומא דף כ עמוד ב: "תנו רבנן: שלש קולות הולכין מסוף העולם ועד סופו, ואלו הן: קול גלגל חמה, וקול המונה של רומי, וקול נשמה בשעה שיוצאה מן הגוף. ויש אומרים: אף לידה … ובעו רבנן רחמי אנשמה בשעה שיוצאה מן הגוף, וביטלוה". כריתת עץ היא כמו יציאת נשמה.