מים ראשונים: פרשת החודש בה אנו מקדמים את חודש ניסן – חודש הגאולה, "חודש שנעשו בו ניסים לישראל" (מדרש שכל טוב שמות יב) – חוברת ברוב שנים שאינן מעוברות, לפרשת ויקהל-פקודי בה מתוארת הקמת המשכן. הקמת המשכן על מכונו אירעה באחד בניסן ככתוב בפרשת פקודי בתחילת פרק מ המסכם את כל ארבע פרשיות המשכן: "בְּיוֹם הַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ תָּקִים אֶת מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד". וחזר ואושר הביצוע בפסוק יז: "וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הוּקַם הַמִּשְׁכָּן". זה אחד מהצירופים הנדירים, אך לא היחידים, בהם אירוע הנזכר בפרשה משתלב עם לוח השנה, היינו המועד בו נקראת הפרשה. פרשות נוספות המשתלבות עם לוח השנה הן: נח, אמור, שלח לך, מסעי, ושמיני. ונשאיר לשואבי המים לגלות את הקשר. וכל היודע על פרשות נוספות הקשורות ללוח השנה במועד קריאתן, אנא יודיענו בהקדם ויבוא על שכרו כגמולו הטוב מן השמים.
תוספתא ראש השנה פרק א הלכה ג
כיצד לחדשים? אע"פ שנאמר: בחדש הראשון ובחדש השני,1 אין מתחילין למנות אלא מניסן. שנאמר: "החודש הזה לכם ראש חדשים".2
מדרש תנחומא פרשת פקודי סימן יא – הולדת יצחק
ולכמה חדשים נגמרה מלאכת המשכן? רבי שמואל בר נחמן אמר: בשלושה חדשים נגמרה מלאכת המשכן: תשרי, מרחשון כסליו.3 והיה מונח ומפורק טבת ושבט ואדר והעמידוהו באחד בניסן, שנאמר: "ביום החודש הראשון באחד לחדש תקים את משכן אהל מועד" (שמות מ ב).4 ר' חנינא אומר: באחד באדר היה נגמרה מלאכת המשכן. למה? שהמלאכה שנעשית בקיץ ביום אחד נעשית בחורף בשני ימים. וכדברי רבי שמואל בר נחמני שאמר שנעשה המשכן בג' חדשים, למה לא עמד מיד? אלא מפני שחשב הקב"ה לערב שמחת המשכן בשמחת היום שנולד בו יצחק אבינו, לפי שבאחד בניסן נולד יצחק. אמר הקב"ה: הריני מערב שמחתכם שמחה בשמחה.5
פסיקתא רבתי פיסקא יא יהודה וישראל – תיתרם הלשכה בזמנה
ילמדנו רבינו מאימתי משמיעים על השקלים? כך שנו רבותינו באחד באדר משמיעים על השקלים ועל הכלאים (שקלים פרק א משנה א). ולמה באחד באדר? כדי שיביאו ישראל את שקליהן בעונתן ותיתרם תרומת הלשכה מן החדש בזמנה באחד בניסן.6
תוספתא מסכת תענית (ליברמן) פרק ג – אין בו מעמד מנחה ותפילת נעילה
באחד בניסן אין בו מנחה ונעילה משום שיש בו קרבן מוסף וקרבן עצים.7
ראש השנה פרק א משנה א – ראש השנה למלכים ולרגלים
ארבעה ראשי שנים הם: באחד בניסן ראש השנה למלכים ולרגלים. באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה …. באחד בתשרי ראש השנה לשנים ולשמיטין וליובלות לנטיעה ולירקות באחד בשבט ראש השנה לאילן וכו'.9
מסכת ראש השנה דף י עמוד ב – מחלוקת התנאים
תניא, רבי אליעזר אומר: בתשרי נברא העולם, בתשרי נולדו אבות, בתשרי מתו אבות, בפסח נולד יצחק, בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה, בראש השנה יצא יוסף מבית האסורין, בראש השנה בטלה עבודה מאבותינו במצרים, בניסן נגאלו, בתשרי עתידין ליגאל. רבי יהושע אומר: בניסן נברא העולם, בניסן נולדו אבות, בניסן מתו אבות, בפסח נולד יצחק, בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה, בראש השנה יצא יוסף מבית האסורין, בראש השנה בטלה עבודה מאבותינו במצרים, בניסן נגאלו, בניסן עתידין ליגאל.10
ויקרא רבה פרשה כו סימן ד – הטבע נותן ולוקח בלי חשבון
"יום ליום יביע אומר ולילה ללילה יחוה דעת" (תהלים יט, ג). תני: באחד בתקופת ניסן ובאחד בתקופת תשרי היום והלילה שוים. מכאן ואילך, היום לווה מן הלילה והלילה לווה מן היום: "יום ליום יביע אומר". אבל למטה, כמה שטרות וכמה גזרי דינים!11
משנה. עד מתי שואלין את הגשמים? רבי יהודה אומר: עד שיעבור הפסח, רבי מאיר אומר: עד שיצא ניסן, שנאמר: "ויורד לכם גשם מורה ומלקוש בראשון" (יואל ב כג).12
גמרא. אמר ליה רב נחמן לרבי יצחק: יורה בניסן? יורה במרחשון הוא! דתנן: יורה במרחשון ומלקוש בניסן! – אמר ליה: הכי אמר רבי יוחנן: בימי יואל בן פתואל נתקיים מקרא זה, דכתיב ביה: "יתר הגזם אכל הארבה ויתר הארבה אכל הילק וגו " (יואל א ד). אותה שנה יצא אדר ולא ירדו גשמים, ירדה להם רביעה ראשונה באחד בניסן.13 אמר להם נביא לישראל: צאו וְזִרְעוּ. אמרו לו: מי שיש לו קב חטים או קבים שעורין יאכלנו ויחיה, או יזרענו וימות?14 – אמר להם: אף על פי כן, צאו וזִרְעו. נעשה להם נס ונתגלה להם מה שבכתלין ומה שבחורי נמלים. יצאו וזרעו שני ושלישי ורביעי, וירדה להם רביעה שניה בחמישה בניסן, הקריבו עומר בששה עשר בניסן, נמצאת תבואה הגדילה בששה חדשים גדילה באחד עשר יום. נמצא עומר הקרב מתבואה של ששה חדשים קרב מתבואה של אחד עשר יום. ועל אותו הדור הוא אומר: "הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ: הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו" (תהלים קכו ה-ו).15
סדר עולם רבה (ליינר) פרק יא – אירועים רבים בימי יהושע בניסן
והעם עלו מן הירדן בעשור לחדש הראשון … ואת שתים עשרה האבנים האלה אשר לקחו מן הירדן הקים יהושע בגלגל … וכתבו עליהם התורה בשבעים לשונות … וזבחו שלמים ואכלו שם … באותה שעה נתחייבו ישראל, בחלה ובערלה ובחדש … בעת ההיא אמר ה' אל יהושע – באחד עשר בניסן … בארבעה עשר בניסן שחטו ישראל את פסחיהן … בששה עשר בניסן הקריבו בני ישראל את העומר …16
דברי הימים ב פרק כט פסוק יז
וַיָּחֵלּוּ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן לְקַדֵּשׁ וּבְיוֹם שְׁמוֹנָה לַחֹדֶשׁ בָּאוּ לְאוּלָם ה' וַיְקַדְּשׁוּ אֶת בֵּית ה' לְיָמִים שְׁמוֹנָה וּבְיוֹם שִׁשָּׁה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן כִּלּוּ.17
עזרא פרק ז פסוק ט
כִּי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן הוּא יְסֻד הַמַּעֲלָה מִבָּבֶל וּבְאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בָּא אֶל יְרוּשָׁלִַם כְּיַד אֱלֹהָיו הַטּוֹבָה עָלָיו:18
רד"ק יחזקאל פרק מה פסוק יח
כֹּה אָמַר ה' אלהים בָּרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ תִּקַּח פַּר בֶּן בָּקָר תָּמִים וְחִטֵּאתָ אֶת הַמִּקְדָּשׁ.19
שבת שלום
מחלקי המים