בימי המצור על ירושלים במלחמת העצמאות ב-1948 נעשה שימוש אחרון בבורות המים הוותיקים, וזאת מפני שהערבים שלטו בלטרון, דרכה עבר צינור המים מראש העין לירושלים, חיבלו בקו המים הבריטי, וייבשו את העיר. כל הבורות, ואפילו הקטנים והמוזנחים ביותר, נבדקו, נמדדו ומולאו במים. התברר כי בבתי היהודים בירושלים היו קצת יותר מאלף בורות, שהכילו יחד כמיליון מטרים מעוקבים. אף שכמות המים הייתה גדולה למדי, יכלו המים להספיק לתושבי העיר למשך חודש ימים בלבד. "גדוד מחלקי המים" של ארגון משמר העם פעל לחלוקה מסודרת של המים. הם עברו מדי יום משכונה לשכונה בירושלים, רכובים על עגלות גדולות עמוסות בחביות, ובמרכז כל שכונה עצרו וחילקו מים לכל משפחה לפי צרכיה. במקביל חולק לתושבי העיר תרשים המסביר כיצד לחסוך ולנצל את המים ביעילות, על ידי שימושים חוזרים, שכן לכל משפחה הוקצתה כעשירית מכמות המים בימים רגילים. (מתוך אתר ויקיפדיה)
